אנחנו היינו בשיטת הזרת הנפלאה עד גיל חודשיים. היא, אגב, אהבה רק את הזרת שלי. לא היתה מוכנה של אבא. אז גוזרים ציפורניים ושוטפים ידיים. אני מאוד אהבתי את זה. אבל, בגיל חודשיים עברנו דירה והיינו צריכים להמשיך לארוז בלילה. והיא בדיוק בכתה ובכתה. ואז נזכרנו שיש לנו מוצץ שקיבלנו בבית חולים. הרתחנו - וזה פשוט היה מדהים. היא נרגעה ונרדמה בשנייה. חשבתי לעצמי אז שבפעם הבאה אני הולכת על מוצץ בשלב הרבה יותר מוקדם. עם זאת, יש גם סיפורים על בלבול פטמות. ובכל זאת, אני חושבת שבפעם הבאה מוצצי הרבה יותר מוקדם. ואם זה יעזור לך לנוח קצת - זה טוב לכולם. יש לי חברה שהתלבטה כמוך, ונתנה מוצץ והיה אחלה. ועוד אחת. ועוד אחת. וחוצמזה מוצץ אפשר לתת גם בניסיעה באוטו, מה שאי אפשר (מסוכן) עם אצבע. ואצלנו היו הרבה דרמות באוטו עד גיל חודשיים או שלושה (כבר לא זוכרת). עפרה
|
תוכן התגובה:
|