אז ככה: קודם כל: הוא לא התנתק ממני בכלל: הייתי איתו גם ביום שהיה בתינוקיה, בכל רגע של ערות... והוא מכור לחום גוף (בעיקר שלי, איזה כיף לי). ובאמת יש לי מנשא מסוג טרי קוטי שחשבתי שישמש אותי לבחוץ אבל בדיוק הבאתי אותו מהאוטו, וננסה בבית (במזגן פחות קשה). אני אסביר את התלבטותי לגבי המוצץ: קודם כל באמת נראה לי שלא תהיה לו בעיה בגלל שלוקח בקבוק וחוזר בשקיקה לציצי, וגם לא היה אכפת לי כ"כ שיתפנן על הציצי אבל חשבתי שזה לא במסגרת הטירונות שלנו שאומרת: אכילה יעילה. אז דיברתי עם סוזן והיא אישרה מציצת ציצי חסרת פואנטה, וגם מוצץ, אבל רק אחרי שנשקול אותו ונראה שהוא על הגל. אגב - ניסיתי זרת - הוא נעלב עד עמקי נשמתו... בינתיים הוא ממשיך לצרוח כל שעה ולרעוב כאילו אין מחר (ובטח אין את ההנקה של לפני חצי שעה), וגם סתם לצרוח - נראה לי יש לו גזים, אחפש את הדיון של אנג'ל על האכילה, נראה לי התעללתי בו באמצעות שוקולד... עכשיו הוא נרדם. הפטמות שלי הרבה יותר טוב: קצת רגישות אבל הפצעים נרפאו. ורציתי להמליץ (סוף סוף יכולה להמליץ על משהו): מאמא קרם של הומגליל (בהמלצת גילה רונאל המופלאה) הדבר היחיד שעשה משהו לפטמות, וקונכיות של מדלה: המצאה גאונית שמאפשרת לאוורר את הפטמות הפצועות בלי שהן נוגעות בכלל בחזיה או בחולצה (וגם עושות ציצי עוד יותר גדול אם כי מפלסטיק...) הבעיה היחידה: הן אוגרות חלב ויש בהן חורים, ואז כששוכחים ומתכופפים, מדובר בהרטבה מפדחת במיוחד... אז עפרה תודה על ההצעה (ומקווה שאת יותר טוב, פיסית ונפשית) ותודה לכולכן על הדיון. והשם ינתן בברית, שתהיה אי"ה ביום שלישי, עד אז אפילו סבא לא יודע את שמו, אבל פיצי will do. יאללה, הולכת לנוח עד המתקפה הבאה ענת
|
תוכן התגובה:
|