לערבה לא נתתי מוצץ כי חשבתי שזה מיותר וסתם ייצור תלות ויקשה עלינו את החיים. כשחזרתי לעבודה והיא היתה צריכה לאכול מבקבוק חלב שאוב הגברת הקטנה לא רצתה בקבוק, סירבה לשתות ממשהו אחר פרט לציצי. לא היה לה בלבול פטמות, אולי הרגלתי אותה מאוחר מדי לבקבוק. בסופו של דבר היא התרגלה ומגיל שנה הבקבוק הפך לחברה הטוב אבל אז זה הקשה עלי מאד את החזרה לעבודה. עם אלה ניסיתי מוצץ כצעד של ייאוש כוד בבית החולים כשלא מצאתי דרך אחרת להרגיע אותה. גיליתי את הגאוניות של הידיד הקטן: גם אין בעיה של מעבר מבקבוק לציצי- הגברת יודעת גם מוצץ וגם בקבוק ללא בלבול פטמות. וגם הידיד הקטן מרגיע אותה והיא נרדמת בכוחות עצמה, מה שלא קורה עם הגדולה עד היום הזה. החיסרון היחיד של המוצץ הוא כשהוא נופל לה, או אולי מישהי מנוסה יותר ממני מכירה חסרונות נוספים?
|
תוכן התגובה:
|