|
4/12/2003 11:03
|
אמא של אדם
|
מאת:
|
|
בלו רציתי לשתף אותך מהניסיון שלנו
|
כותרת:
|
אדם היום בן שנתיים. הוא התחיל לצרוח בערך בגיל 4 חודשים. כולם אמרו לנו: "הוא בודק את הקול שלו ומה הוא יכול לעשות איתו". אוקי קיבלנו את זה למרות שזה ממש קשה לשמוע ילד צורח בלי סיבה נראת לעין. כלומר לא רעב, לא קר, לא חם. חיכינו וחיכינו אבל לא עבר. אז הבנתי שהוא רוצה להגיד משהו בזה. ניסיתי לפענח וברוב המקרים הגעתי למסקנה שברוב המקרים הוא פשוט רוצה "צומי". כן כל פעם שלא היו שמים לב אליו הוא היה מתחיל לצרוח ומה הפלא - פתאום כולם מתיחסים אליו. מה לעשות הילד שלי מאוד אוהב תשומת לב. אולי כי הוא רגיל שמרגע שנולד תמיד יש המון אנשים מסביבו - אמא, אבא הרבה פחות אבל סבתאות וסבים ודודות ועוד קרובי משפחה. בגלל שזה היה תינוק ראשון בכל המפשחה המורחבת הוא נהנה מכל התשומת לב. אבל לענייננו - הוא המשיך לצרוח ככה עוד הרבה זמן. נראה לי עד גיל שנה וחצי והייתי צריכה ישר לנחש מה הוא רוצה. או יחס או שנשחק איתו. אז הייתי מדברת איתו ושואלת אותו: "רוצה מים? רוצה לאכול? רוצה לשחק?" וגם אם לא הייתי קולעת השאלות היו מעסיקות אותו לרגע והוא היה חושב ומפסיק לצרוח. אבל כמובן אם לא הבנתי אותו הוא היה ממשיך לצרוח. זה מאוד קשה להתמודד עם הצעקות. אל תרגישי לא טוב עם עצמך. גם אותי זה שיגע. כי תחת צרחות את לא בן אדם, את לא יכולה לחשוב בקור רוח. והדבר המעודד - היום אדם מדבר חופשי ולא צורח כמעט. בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|