13/12/2003 21:16
|
הדס
|
מאת:
|
קשה לעזור, קל יותר לתמוך, לחבק, לאפשר ולא ללחוץ
|
כותרת:
|
בתור אחת שהיתה שם, אומר רק שהדבר שהכי שנאתי שאמרו לי זה "טוב, מהר תכנסי להריון נוסף ותשכחי הכל אחרי שתלדי שוב...". לא לאמר את זה, לא ללחוץ על הריון נוסף. ומה כן? לרפד את השיבה הביתה לבית נקי, אוכל מבושל לכמה ימים, מישהו שעוזר בניהול משק הבית לזמן הקרוב (כמו כביסה למשל). זוג שחווה את מותו של תינוקם הוא באבל. קשה מאד לתפקד, לשני בני הזוג. שניהם צריכים להתמודד עם החוויה הקשה ולעכל את האובדן ושניהם צריכים לקבל את התמיכה, החיבוק, הניחום. האשה, היא אחרי לידה לכל דבר. אולי יש תפרים, יש בהחלט דימום, חולשה, חלב שצריך לעצור. היא חייבת לנוח - גם אם אין לה תינוק לטפל בו. היא במשכב לידה, היא צריכה לטפל בעצמה וזה מאד מאד קשה. לי עזר לדבר, לספר על הלידה. אבל עזר לי גם לנוח ולהיות לבד. עזר לי לפגוש עוד נשים שחוו דבר דומה, לדבר איתן. עזר לי לקרוא. אפשר לקנות לה את הספר "להפרד לפני שמכירים" שמדבר בדיוק על זה.
אפשר לקשר אותה עם אשה נהדרת בשם דיאנה קרת-מילמן שאני הכרתי דרך פורום זה ומילותיה עזרו לי כ"כ כ"כ. דברים שהיא כתבה לי הודפסו ונשמרו מתחת לכרית כל ההריון הבא. אפשר לישם כולנו באותה הקלחת...צור קשר עם דיאנה דרך דיאדה.
ואפשר גם לומר לה, שהתינוקת הזו שהיא איבדה, קיבלה המון המון אהבה ב-9 חודשי הריון. קשה לי לומר זאת אבל אני ממש שמחתי על ההתרגשות, האהבה וההמתנה הרבה שהפגנתי כלפי העוברית שאיבדתי. כי בדיעבד ידעתי שזה בעצם כל מה שהספקתי לתת לה.
את יכולה לקשר אותה גם עם פורום "אובדן הריון" בתפוז.
http://www.tapuz.co.il/forums/main/forumpage.asp?id=98
ברגשות הזדהות הדס
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|