|
6/1/2004 20:06
|
דנה יקרה
|
מאת:
|
|
אמא1
|
כותרת:
|
דנה...אינני רוצה לגרום לך לשנות את דעתך או להפחיד אותך אני רק רוצה לספר לך את האמת...ואת האמת שלי בלבד..כי את יודעת שכל אישה וסף הכאב שלה וכל אישה ומה שהגוף שלה יכול לספוג. אני ילדתי לידה טבעית לחלוטין, לא מרצוני אלא כי לא היתה לי ברירה ולא בחירה בשלב שבו הגעתי לביה"ח. עברתי קורס לידה עם בעלי וידעתי את כל השיטות שאמורות לעזור לכאב הלידה וקראתי לא מעט ספרים אבל ברגע הלידה שום דבר מכל זה לא עוזר..לפחות לא לי... הגעתי לשבוע 42 כמעט השעה 21:00 בערב ובעלי לא היה בבית...הרגשתי לחצים בבטן התחתונה בינתיים בעלי הגיע הביתה השעה 22:30 ואמרתי לו שאין לי כאבים ואין לי צירים אז הוא שאל.."אז מרגישה אותם כל 3 דקות, אמרתי לו שכן..אז אנחנו נוסעים לביה"ח את בלידה...אמרתי לו אבל צירים אמורים לכאוב...אז הוא אומר לי תגידי תודה שלך זה לא כואב אבל יש לך צירים...לא רציתי ללכת סתם לביה"ח וחיכיתי עוד שעתיים וחצי בבית ובדקתי את הלחצים האם הם באמת כל 3 דקות וכך היה. הגענו לביה"ח בשעה 2:00 לפנות בוקר וכבר הייתי בפתיחה של 5 אז כך שישר הכניסו אותי לחדר הלידה..והתחלתי לידה, ביקשתי אפידורל ואמרו לי..חביבתי את בלידה אם תלחצי התינוק בחוץ תוך 1/4 שעה...התחננתי לאפידורל ובשלב הזה של הלידה כבר היה מאוחר לתת אפידורל...בכל אופן התחילה הלידה והרגשתי את כל כולה כולל את החתכים זה היה מאוד קשה ומאוד כואב..ואני יודעת מכל החברות שלי שילדו (כולם עם אפידורל) לא הרגישו רבע מהכאב שאני הרגשתי... התינוק היה בחוץ תוך שעתיים וחצי... תראי זה הגוף שלי ולי זה היה קשה, את מכירה את עצמך ואם את יודעת שאת יכולה לספוג כאב וכאב לא קטן אז תלכי על טבעי הכל תלוי בך חביבתי...
שתהייה לך לידה קלה...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|