בלידה הראשונה שיכנעו אותי לקבל טשטוש כי נתנו גם זרוז, ובלידה הרביעית שכנעו אותי לקבל אפידורל. ולכן ילדתי את הלידה החמישית בבית - כדי לא להתפתות לזה שוב. והייתי בשמחה עושה זאת שוב. אני לא יכולה להסביר מה עזר לי, למרות שניסיתי לחשוב על זה. פשוט החלטתי שאני רוצה לעבור את זה ככה, שככה זה נכון עבורי. כמובן קראתי הרבה לפני הלידה, על תנועות, תנוחות, נשימות וכו'. בעלי מאד עזר לי - בעצם נוכחותות ואהבתו, עזר לי לצעוק בקולי קולות. והידיעה שאני ממש לא רוצה שיכוך כאבים. בלידה הרביעית שכנעו אותי לאפידורל, ואני הרגשתי שכבר הייתי בסרט הזה של הכאבים, ולכן הסכמתי. וזה באמת מפתה - לא כואב. אבל זה לא הרגיש לי טוב - כאילו זה הלידה של מישהו אחר. ולא רציתי לחזור על זה. אז תדעי שזה אפשרי, זיכרי שנשים ילדו כך מיליוני שנים, ואם הן עברו את זה גם את יכולה. וזה תחושה נפלאה. בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|