שההנקה היתה פשוט סיוט עבורי. לא כי לקח לו הרבה זמן לתפוס את הפיטמה, או בגלל שכאב לי במיוחד, אלא בגלל שהרגשתי כבולה. הרגשתי שאני לא יכולה ללכת לשום מקום בלעדיו. שאף אחד לא יכול לעזור לי בנטל, והיה לי קשה נורא. מעבר לזה שקשה להסתגל לאימהות, יש גם תחושה שאני לא יודעת איך להגדיר אותה, אולי תחושה הרת גורל או נורא דטמיניסטית, שאם לא מניקים 100% מהזמן אז הכל מתחרבש. מעין תחושה של שחור ולבן. זה ממש, אבל ממש לא נכון.אפשר לשלב הנקה ותמ"ל. והחלב לא נעלם בין לילה. לפני חודש חזרתי לעבוד ל-3 ימים מלאים. בימים הללו, יובל (בן 7 חודשים) אוכל פירות, ותמ"ל, ודייסה עם תמ"ל. ואני מניקה לפני ואחריי, וכמובן חוזרת להניק מלא בארבעת ימי השבוע הנותרים במקום התמ"ל בשילוב עם המוצקים, כולל דייסה+ תמ"ל (מה פתאום לבזבז חלב שאוב על דייסה!!!). לשאוב בעבודה ממש אין לי כוח. משום מה נראה לנו הגיוני להוריד הנקות בשביל פירות או מרק, אבל לא בשביל תמ"ל, וחבל.אפשר לשלב הנקה עם תמ"ל ועם שאיבה חלקית מתי שנוח ובלי כל הלחץ הזה! למרות שהשאיבה היא החלטה אישית מאוד, וכל הכבוד למי שכן שואבת- אני רק יכולה להצדיע! עד כאן לאמא של גלעדוש ולאלה, בניגוד להתחלה הקשה, היום אני מאוד נהנית להניק. לא מובן לי בכלל אין נשים מוותרות על החוויה המדהימה הזו, שהיא גם נוחה הרבה יותר מבקבוקים, וגם משתלמת כלכלית, וגם המזון הכי נכון לתינוק (וגם לא מכניסה אימהות לסרטים של אלרגיות כמו שהבן שלי היה אלרגי גם לתמ"ל חלבי וגם לצמחי). אני הייתי בטוחה שאני בקושי אסחוב את החצי שנה המומלצת של משרד הבריאות, והיום אני ממש לא חושבת להפסיק- כי נעים לי, נוח לי. אני נורא מרגישה את הצורך אצלי. אחרי שאני חוזרת מהעבודה, הדבר הראשון שאני עושה זה לשלוף ציץ. ויובל נענה בכיף, גם אם לפני חצי שעה אכל 120 מ"ל של תמ"ל. יש בזה משהו נורא מרגיע לשנינו, אולי בעיקר לי. לא יודעת מתי בדיוק אני אפסיק, אבל אני מניחה שכשזה ירגיש לי פחות מתאים. בכל מקרה, אני מאוד מבינה אותך, על הלבטים והקשיים שאני בטוחה שאתקל בהם גם.
|
תוכן התגובה:
|