קודם כל סליחה מתמי - זה לא ממש קשור לדיון שלך. משהו צדדי. כי אין לי מה לתרום בנושא גמילה - אני עוד לא שם ואני לא יודעת אם אהיה. בכל אופן שיהיה לכן בהצלחה ובכיף!
נועה, חשבתי על זה הרבה פעמים, ואת ניסחת את זה קולע. הנקה קושרת, נכון. זה כזה כיף לי שזה קושר אותי לסתיו. ולפעמים זה גם מציק. והאיזון הזה, אם לא מניקים זה מציק גם לי. זה משהו מופלא. אני לפעמים רואה אמהות לתינוקות קטנים מדברות על זה שההנקה מגבילה וקושרת, והן אומרות את זה לרעה, ואני אומרת לעצמי - נכון! זה קושר וזה מדהים. עם זאת, בערך בגיל שנה (קצת קודם) אני הרגשתי שסתיו הפכה להרבה יותר עצמאית, מאוד נהנית מחברת אנשים אחרים גם לשעות ארוכות. וזה היה לי תחושה גדולה של הקלה. אז אל דאגה, זה קורה גם אם מניקים. הם תופסים עצמאות ומתרחקים. ונשארים עם המחול העדין והנפלא של קרבה - בהנקה - והתרחקות - כשהם עוזבים בשמחה לאדם אחר.
עוד מחשבה דומה, מתישהי חישבתי שהיום בגיל 15 חודש כמעט, אני מקדישה כמעט שעתיים ביממה להנקה. חשבתי לעצמי, גם אם אני אעשה רק את זה - זה המון! שעתיים בכל יממה סתיו שוכבת צמודה לגוף שלי, יונקת ממני חלב, חום ואהבה. מרגישה הכי קרובה והכי מסופקת בעולם. יש לי מין בטחון כזה - כל עוד אני מניקה, אני יודעת שאני משקיעה בה המון. וזו תחושה נהדרת.
|
תוכן התגובה:
|