|
3/3/2004 21:29
|
תמי אמא של ערבה ואלה
|
מאת:
|
|
ברח לי-
|
כותרת:
|
רציתי להגיב על תגובתכן. קודם כל לענתי אחותי, מזמן גם אני לא ראיתי אותך בפורום... נדבר אחר כך בטלפון. לגבי ההדרגתיות- בוודאי שמדובר בגמילה הדרגתית. למעשה גמלתי את אלה גמילת לילה, כל היום כשאני בעבודה היא אוכלת מוצקים ומטרנה, כך שמה שנשאר לי היו שעות אחר הצהריים והערב. היום עבר כל כך בקלות- אלה בכלל לא שמה לב שלא היה בו ציצי. היא כנראה היתה מאד בשלה לגמילה הזאת. ולהגיד לכן את האמת, בנות, גם עלי זה עובר בקלות מפתיעה. הקלות הבלתי נסבלת של הקיום. וזה שונה מהגמילה של ערבה, שעברה בבכי ובקושי משני הצדדים. אני התחלתי להרגיש שאלה לא ממש יונקת אלא יותר מדברת איתי תוך כדי הציצי. ואני גם פחות נהניתי מההנקה, הרגשתי שאני פחות זקוקה לה ודווקא מתאימה לי ההתרחקות. זאת בנוסף לשיקולים אחרים שאין זה המקום לפרטם. אין לי התלבטות. היה כאן רק שיתוף שכמוהו כהצהרת כונות בפני עצמי ובפניכן- כדי שיהיה משהו מחייב מבחינתי ולא אשבר ואשלוף ציצי ברגע של חולשה. אז היום הראשון עבר בשלום, ואפילו אין לי גודש בינתיים... תודה על תגובותיכן, תמי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|