פעלתי לפי מה שלמדתיממש כאן- הקשבתי לעצמי. הם רצו שאהיה, ככה ,זורמת. זאת אומרת לאלתר/לזרום איתם בשידור חי. ולי, העכבר מהכפר,רק לשבת שם, לשדר, בלי להשתין מפחד על הכיסא דרש ממני תעצומות, אז עוד לאלתר? הוטיקה-את ידעת את ההתלבטויות עוד לפני. רותי? את דיברת על ההיי של הקפה בבוקר אחרי? אז זהו, שלא היה... לעומת זאת היה לילה לבן לפני. חרדות וחששות.השפיע גם על הילדים. עוד- התגובות של החברה סביב.. חלק, שלא אמרו לי שלום במכולת, פתאום נהפכו לחברים הכי טובים שלי, איחסה. וחלק, נשמות טהורות, מפלס העוקצנות וקינאה עלה עוד יותר, חלק מהתגובות המקסימות ראו פה בויטרינה של הדיון של אחרי. אז עשיתי החלטה של רגע, אחרי שכל השבת היה לי ככה בבטן(זה מחר זה מחר..) השארתי לה הודעה בנייד. ואין לי דרך לתאר כמה שקט לי וטוב לי עכשיו בבטן.
|
תוכן התגובה:
|