לא נעיםםםם...
אני נוטה להניח שאמך "זכתה" בילדותה ליחס דומה, אם לא יותר קשה.
נראה לי שזה בא לבטא קושי שלה. את לא חיבת לקחת את זה אליך.
השינוי שאני מאמינה בו הוא מבפנים, לדעת שאת נקיה, יפה...וכן הלאה, לגדל בתוכך הורה פנימי אוהב ומעריך. אפשר לעשות זאת באופן עצמאי או בעזרת טיפול פסיכולוגי או דמיון מודרך, ובטח יש עוד דרכים, הרעיון הוא לגדל בתוכך קול מפרגן שהוא מצמיח עבורך.
ממקום זה, חוסר הפרגון של אמא שלך לא יוכל להתלבש על מקום דומה בתוכך ולהדהד פנימה, אלא יעבור לידך ותוכלי להביט בו בנינוחות בידיעה שזה לא שלך. כשיהיה לך את השקט הזה, תוכלי לראות אותה נקי, ואת חוסר הפרגון כביטוי לקול הפנימי שבתוכה, לחוסר הפרגון שלתוכו גדלה.
לא מאמינה בלתת לך עצות במילים כגון מה להגיד לה כשהיא אומרת לך כך או אחרת, אלא לזהות את הכאב שזה מעלה לך, ולראות לאיזה שינוי הוא מזמין אותך - כאב בעיני הוא דרך של הקול הפנימי לכוון אותנו למקום שהוא יותר נכון עבורינו.
בהצלחה ובהרבה פרגון :-)
מירב.
|
תוכן התגובה:
|
