שלום לך. אם יש משהו שההריון והלידה לימדו אותי, עד כה (אני ממשיכה ללמוד כל הזמן) זה שהכל נורמלי והכל בסדר. אני שלושה חודשים אחרי לידה וחשתי תחושות דומות, אם כי לאחר הלידה. לפני הלידה היו חששות, חלקם התממשו וחלקם לא, אבל מספר ימים ושוב מספר שבועות אחרי הלידה חשתי שעשיתי טעטת גדולה ושהיה מאוד לא אחראי מצידי ללדת תינוק. ברגעים אלו חשתי שעשיתי צעד "אל חזור" ואני לא יודעת מה לעשות איתו עכשיו, כשהתינוק פה. אז היו כמה ימים קשים, עם המון מחשבות קשות והרבה דמעות, אבל...זה עבר. גם אני לא התחברתי לתינוקות והם לא עשו לי את זה, אבל, למרות כל הקשיים, הילד שלי זה משהו אחר לגמרי. קושי גדול אבל אושר ענק. אז תתעודדי. מה שאת מרגישה הוא בסדר, לגיטימי וקורה. תנסי לא לשקוע לזה, אבל גם לא להתנגד לזה, אלא, כמו שאומרים "לזרום עם זה". את בסדר גמור ויהיה בסדר גמור. המון הצלחה, לידה קלה והענעימה וכל הברכות והטוב שבעולם
|
תוכן התגובה:
|