קודם כל, אם תקישי במנוע משמלא "דכאון לפני לידה, תקבלי עוד מכה תגובות של כאלה שלא כל כך רצו ללדת... אני חושבת שכמעט כל אחת עוברת את זה בשלב כלשהו בהריון, במיוחד בראשון, ודי בצדק. השינוי אכן עצום, הקושי אכן גדול, ובעיקר - אוי הלא נודע, הלא נודע... אבל קודם כל לגבי חוויית הלידה שמצטיירת כקשה - כמובן שבדרך כלל היא קשה, אבל הרבה פעמים היא גם מדהימה. מ-אוד ממליצה לך להתחיל כבר בקריאת סיפורי לידה (תכף אחפש לך את הלינק לרשימה של כמה כומה מהפורום) כדי שתראי שמה שרואים מבחוץ (בסרטי לידה) זה לא מה משרגישים מבפנים (הסיפור מנקודת מבטה של היולדת). גם הדבר הכחול והצורח נראה אחרת מהמקום שבו את שוכבת, המקום שממנו הרגע הוא יצא... חוץ מזה, גם אני ממש ממש לא התחברתי קודם לילדים ותינוקות, וחבל לך על הזמן איזה כיף זה... פשוט אהבה כזו שלא דומה לשום דבר, שמתגברת על הקושי והאבדן (ותאמיני לי, היום חזרתי מחמישה ימים באיטליה שיכלו להיות קסומים בלי הילד, והיו קסומים איתו, אבל אחרת...). לידה מעצימה וחווייתית, והמשך קל ונעים ענת
|
תוכן התגובה:
|