פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
7/2/2002 10:15 לאה מאת:
לאמא של איתי היקרה כותרת:
הודעתך נגעה מאד לליבי. אין לי עצות פרקטיות להתמודדות. האמת? נראה לי שאת עושה כל שניתן. את נשמעת לי אדם חזק וחושב, ואמא נהדרת לאיתי.
רציתי רק להאיר --- נקודות שהתייחסת אליהן:
את כתבת שאת צריכה להתמודד לבד עם הכל - עם השן הראשונה, עם היום הראשון במשפחתון, עם מחלות הילדות של איתי, ורציתי להזכיר לך, שיחד עם זאת, את גם זוכה לחוות איתו את החיוך הראשון, את המילה הראשונה, לשמוע אותו קורא לך "אמא", לעשות איתו את הצעד הראשון, לשמוח ביום ההולדת הראשון, ואת יודעת מה? גם להיות איתו בבקיעת השן הראשונה, ביום הראשון במשפחתון, שגם בהם יש מן ההתרגשות ומן התחושה של התחלה חדשה.
את כותבת שאת יודעת שההחלטה של אבא של איתי לעזוב אותך ולהתחיל חיים נפרדים אינה קשורה אליך. בידיעה הזו, גם את צריכה להתנתק ממנו ולחיות את חייך שלך. האמיני לי, שעדיפים חיים בנפרד מאשר חיים משותפים ללא אהבה. עדיפים גם עבורך וגם עבור איתי. קשה מאד לגדול בבית שאין בו אהבה.
ולגבי ה"אטרקטיביות" שלך, גרושה עם ילד, ב"שוק" הפנויים-פנויות. אולי זה תמים, אבל אני חושבת שהמשיכה אינה קשורה למצב המשפחתי. שאם תכירי מישהו שיראה אותך כפי שאת, שיאהב אותך, שירצה אותך - הרי שהוא יקבל ויאהב גם את איתי כחלק בלתי נפרד ממך. אני מכירה מספר נשים, שמצאו אהבה חדשה גם אחרי שסיימו אהבה קודמת במפח נפש, וגם אחרי שהיו להם ילדים, ואפילו יותר מאחד.
אמא של איתי, אני מאחלת לך ולאיתי חיים ארוכים ומאושרים. אני מקווה שתמצאי אהבה גדולה, ובינתיים - יש לך את אהבתו של איתי, ואין דבר נפלא יותר מזה.

תוכן התגובה:


תגובות נוספות
5/2/2002  21:57 אמא של איתי, עצות אין לי, אבל שולחת לך המון חיזוקים ואהבה - את לא לבד, בשביל זה קיים הפורום הנפלא הזה! (ל"ת) - אסנת ש.
5/2/2002  22:18 גם לי אין עצות מאד מעשיות לתת לך, ובכל זאת: - אחות
5/2/2002  22:19 לאמא של איתי - אוריתי
5/2/2002  22:32 העלית דמעות בעיניי... - מאי
5/2/2002  22:55 גם אצלי גם אצלי - סיליה
6/2/2002  01:26 חיזקי ואימצי !!!! יש הרבה סיפורים - אמא גם
6/2/2002  04:55 אמא של איתי - חזקי - עידית
6/2/2002  07:35 אל תאשימי את עצמך! - גל
6/2/2002  07:40 אמאלה יקרה, - ליאתי
6/2/2002  09:11 אמא של איתי, נורא עצוב לקרוא, ומכניס לפרופורציות - ענת ב
6/2/2002  09:17 למה שלא יהיה סוף טוב? - טלי ב.
6/2/2002  09:19 לאמא של איתי - שירלי
6/2/2002  12:42 אני מכירה הרבה סיפורים כמו שלך עם סוף מעולה - עינת-ת
6/2/2002  14:51 אני גאה בך ממש כל הכבוד - לימור גולן
6/2/2002  16:55 את חייבת להסתכל על חצי הכוס המלאה - גלית
6/2/2002  17:53 לאמא האמיצה של איתי - ענבל ל
6/2/2002  19:02 נשמע כ"כ עצוב - בייב
6/2/2002  20:59 אני מכירה סוף טוב מאוד - אמא של איה
6/2/2002  23:12 אתן פשוט מדהימות-תודה :) - אמא של איתי
7/2/2002  00:19 סיום אחר לסיפור(גם ארוך) - אמא ולא כל כך צעירה
7/2/2002  03:49 יש קליניקות טיפוליות במחלקה - אמא גם
7/2/2002  13:15 סיפור דומה לשלך - עם סוף טוב... - מירי ג.
7/2/2002  14:17 איפה משפחתך? אני לבד מגיל 16, והיום אין לי קשר עם הורי, וחמי וחמותי לא אוהבים אותי בכלל, אבל לפחות בעלי קצת בתמונה... ל"ת - הפעם ללא
7/2/2002  22:12 בהמשך לתגובותיכן - אמא של איתי
7/2/2002  23:49 אמא של איתי, - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית
8/2/2002  17:33 אור אהבה וחום - חגית


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש