מסכימה מאד עם מה שנועה ברקת כתבה. מגיעה לך טפיחה גדולה על השכם והרגישות שלך לצדק מנעוריך מרשימה מאד. מסכימה גם עם מה שנועה כתבה לגבי תהליך הגישור שצומח ועולה במקביל למערכת המשפט כמבטא איזשהו צורך ב'צדק' אלטרנטיבי, שלא בהכרח בא לידי ביטוי במערכת הקיימת מקדמא.
גם אני מתבוננת בלגיטימיות הנונשלאנטית שבה ההורים מתירים לילדם את הנקם. ה'תחזיר' מתגלגל חופשי על הלשונות כמן הרשאה לירות, מחקה מוסכמה שהתקבעה בגנים, כתורה מסיני שאולי אושרה על-ידי הפסיכולוגים או השד יודע מי שמכוון שם את הגן.
אמירת ה'תחזיר' מקלה ללא ספק על הגננת. היא משמשת זרוע מבצעת של השיפוט המהיר (מגיע לו כי הוא התחיל), והופכת את הילד המחזיר למעניש, למוציא לפועל של ענישה גופנית שלגננת אין רשיון לבצע בעצמה. כשידו הקטנה של קרבן האלימות הראשוני מונחת על הקת, האלימות מולבנת, לגיטימית, מוצדקת.
כפי שהבחנת נפלא, הלגיטמציה לנקום מסוכנת. בעקיפין, היא גם מעידה על תקפותו של חוק שימור המשהו. הורים מוכים הופכים להורים מכים.
הנקם מושרש בנו מילדות. הראי לי את אלוהינו שהונחינו לאהוב ולהשמע לו ללא תנאי, ואומר לך מי אנחנו. אל נקמות ה'. כולנו דתיים. כל עוד נמשיך לקיים את החוק-הדת בנשמותינו, דם הנקם יישפך.
לא רק לינץ' נעשה בחייל אלא גם נסיון לקבור את התחקיר שהיה שופך אור על המעשה כולו. לא נתיחנ, לא גביית עדויות, והכל תחת עלה התאנה של 'הרגעת הרוחות'. כמו בגן. אתה התחלת, אז לגיטימי שיוציאו לך עין. חטפת? (ועדיף אם אפשר, להבדיל משפרעם כנראה, שתחטוף באבי אביך, כלומר שהעונש יהיה בעל אפקט הרתעה, כלומר יעלה על משקל העבירה הפותחת) תסתום.
כלומר, אין שהות בין גזר הדין ובין ההוצאה לפועל, אין אפשרות לערעור על חומרת העונש, והענישה גופנית ובלתי צפויה, נתונה לחסדי הזרוע השופטת-מבצעת. מלאכת המרכבה של הצדק המעודן יותר, המחושב לפרטי פרטים כפי שאנו מרגישות אם תרשי לי שהיה חייב להיעשות בנחת ובשיקול דעת ובשום שכל רב, נחסכת מהגננת/ההורה שבעצמם מותשים מאביוז העבודה הקשה (כלומר גם להם מגיע לקחת נקם קטן משלהם על הדרך, כמו גם לכל אחד מהצופים), ונקישת הלסתות המהודקות והסנטרים אומרי ההאמן מחרישה. קול המון כקול שדי.
לא יודעת חוק קרמה או לא, אבל כשאנחנו מענישים ילד בביתנו פנימה, גם אנחנו נענשים. אם העונש הוא מניעת בידור (אין מחשב, נאמר), הרי שפניו הכועסים של הילד ואוירת הנכאים שורה על כולנו. 'כשאת/ה גורם לנו להעניש אותך - כולנו בעונש', אמרנו לא פעם. לא יודעת מה התרגום הקוסמי של זה, אך אותו משחק סכום אפס של 'תחזיר', מקיים ללא ספק את מעגלי הדמים שעוד יבואו אחריו.
|
תוכן התגובה:
|
