בדיון הקודם מלפני עמוד בערך כשקראתי חשבתי לעצמי מה באמת המניע ל"בגידות" ולמה המרכאות?
כי בהבה מקרים לדעתי לא מדובר בבגידה אלא בהליכה בעקבות צורך פנימי שאינו קשור לבן זוג הרשמי,שהרבה פעמים הוא אהוב ומוערך כמו כאן למשל.
ולמה הדבר דומה? לחברות,כן כן חברות בין נשים.
נכתב בדיון הקודם כי המחקר מראה שנשים לא בוגדות(?) בשל צורך מיני אלא בגלל משהו מקולקל(?) בקשר.מילים חזקות...אך מחדדות נקודה חשובה-צורך,חוסר,רשות להיות חסרה בשל מי שאת ולא בשל מי שהאחר אינו.
אשוב לנושא החברות-לרוב רובנו,גם כאשר יש לנו חברת נפש קרובה ויקרה,יש יותר מחברה אחת או יותר מקשר חברי אחד בקיום באותה עת.ולמה? לכאורה ראוי היה להסתפק באחת,להשקיע את ה-כ-ל בקשר הזה ומה שיש טוב ומה שאין-אין...
נפש האדם,גם האשה,מורכבת ורבת פנים וצרכים.כמו גם המצבים הרגשיים אליהם אנו מגיעות.
אין ספק שכאשר בוחרים בן זוג יש מקום חשוב לבנות את הקשר בצורה שתתפתח,שתכיל עם הזמן יותר חלקים ממי שאנחנו וכו.אבל! באותה נשימה יש לזכור כי בהיותנו בני אדם אנו מוגבלים,שונים! ויכולת ההכלה שלנו את הזולת ,גם כאשר הוא אהוב ונחשק ונבחר-מוגבלת ומשתנה,ולעומת זאת גם צרכיו משתנים.
אל לנו להשתחץ ולחשוב כי די בנו כדי למלא את זולתנו.
האם אני מטיפה ליחסים פתוחים?! מילה לא טובה אם משמעויות מובנות בתוכה,לכן לא.
אבל האם אני חושבת שקשר עמוק עם בן המין השני שאינו בן זוג לחיים בהכרח הוא הרסני ומסוכן? ל-א!!!! אנחנו בני אדם מבוגרים,לא כל מה שחפץ ליבנו אנחנו משיגות ואם אפשר לקבל הרבה אבל לא הכל-מה רע בכך ?!
מה הבעיה שתהינה מחשבות מיניות(ישמרנו האל...) על מישהו ללא מימוש?! מדוע כשמדובר בשחקנח קולנע זה לגמרי תקין אבל לא במישהו מוכר שאולי ראוי לכך יותר?
למה הסרוס הרגשי נוכח החלטות פיזיות מעשיות? למה בהכרח זה קשור? יתרה מכך-מה באמת יקרה לקשר של X עם בעלה לו לזמן מסוים היא מתכנסת ומהרהרת בחיים שמחוץ לזוגיות? למה זה כל כך מאיים עלינו?!
מדוע במקורות מוזכרים גברים מרובי נשים כדבר לגיטימי,כשדווקא שם מדובר על צורך מיני גרידא,ואילו אנו דנות כאן בצורך רגשי בדה לגיטימציה קשה ומאיימת...תמהתני...הגיגים...
|
תוכן התגובה:
|
