|
3/4/2002 20:29
|
ענת סימון
|
מאת:
|
|
על צער בעלי חיים וחלב עינמו
|
כותרת:
|
לכל המגיבות תודה . התמונה של דיאנה נהדרת והיא אכן מתאימה לתיאורים של יובל ושל אחרות אך אני בכל זאת מתעקשת להחזיר אתכן למקור בספר שמות שטוען שהתינוק הונח על האבניים. שנאמר: "וראיתן על האבניים אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה" (תיתי, נראה לך שהכותב היה שוביניסט וחשב שהבנות הן חיות ולכן נהג לפי הפסוק " תנו לחיות לחיות?"). מכל זה נראה לי שהאבניים היו אמורות להיות על משטח מאוזן כדי שניתן יהיה להשכיב עליהן תינוק. אולי באמת משהו בסגנון שדיאנה תארה לפי הקריאה ב"האוהל האדום" לנועה: השבוע ראיתי תכנית טלויזיה בשם "החדר" שבא מנחה אשה ושלוש ילדות בנות 7-8 ניתחו את הסיפור ושוחחו בדיוק על הנושא שהעלת . בסיפור הזה הנשים הן הגיבורות האמיתיות ורק בזכותן הסיפור המשיך כפי שהמשיך. אהבתי את הרעיון של הרמת הכוסית ובשנה הבאה מגיע להן שנקדיש להן הודעת תזכורת מיוחדת לפני חג הפסח. לרותי: בקשר ל" יצא מחלב עינמו" ( תהילים עג, ז). עד כמה שהבנתי חלב הוא השומן שמתחת לעור של בעלי החיים והמשורר בספר תהילים מתאר את ההוללים הרשעים שהעיניים שלהם נראות כאילו הן יוצאות מתוך השומן הרב שיש להם בפנים. אני כבר סקרנית לדעת מה היה הפרוש שלך לפסוק הזה....
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|