ענת, מאוד אהבתי את התאור שלך, של רקדנית הבטן על האבניים, ולרגע רציתי להאמין שכך היה.. גם אני מאוד מתחברת לריקוד ולטילטולים בלידה כדי לעזור בהתבססות. ואם נלך על הרעיון הזה, נראה לי שטכנית, הסיבוב המהיר- זה שמיצב את החימר- מבסס את הראש באגן עוד יותר טוב... רק מה, ניסיתי לדמיין את עצמי עם צירים בקרוסלה הזאת... קיבלתי סחרחורת וויתרתי על הרעיון מיד ובדיעבד (טוב, אולי בגלל שלי יש מחלת ים, והעבריות ה"חיות" היו יותר עמידות ממני...)
אני שמחה שעלה הדיון על כוחן של הנשים במקרא - ארים כוסית לחיינו! גם אני הייתי בקורס על "נשים במקרא" ועל איך שהן פישרו וחילצו ממלחמות. זה נושא שמתבשל אצלי זה זמן מה, בהקשר של המצב הנכחי בארץ, על החכמה והכוח הנשי, לנווט בחכמה ולצאת ממצבים ללא מלחמה. אני עוד מסתתרת לי מאחורי המקלדת, אבל נראה לי שמקבלי ההחלטות זקוקים לעמדות המפשרות שלנו, הנשים. מה אתן חושבות? ראיתי לפני כמה ימים את סרט התעודה "אגף הויפסנה", הוא מתאר כלא בהודו, בניהולה של אישה(!) שעשתה מהפך בין כתליו (בין השינויים היא הכניסה גם סדנת ויפסנה= 10 ימי שתיקה מדיטטיבית). בגישה מאוד אנושית, חמה ולא לוחמנית- היא הוציאה את הטוב מהאנשים (גם מאלה שלא היה נראה שיש להם תקוה). קודם כל- סרט מומלץ ומעורר השראה, וגם, כל כך רציתי שידבוק קצת ממנו בנו...
ו...מצטרפת להתפעלות מהיצירתיות עם הילדים, אקח רעיונות לשנה הבאה.
|
תוכן התגובה:
|