|
11/9/2008 22:34
|
ריש
|
מאת:
|
|
משכנתא עם (כמעט בלי) הון עצמי
|
כותרת:
|
גם בסרט הזה היינו (חלקית, כי היה משו בסיסי גדול יותר ממה שאת מתארת, לא מספיק ביחס לגודל ההתחיבות שנטלנו על עצמנו).
בכל מקרה רוצה לספר לך על האפשרויות שהבנק יתן לכם (כי לבנק לרוב לא ממש אכפת, כל עוד ישלמו לו את המשכנתא באופן סדיר ומלא..)
יש שתי אפשרויות במצב כזה -
האחת החתמת שני ערבים, שמקבלים דו"ח שנתי על מצב ההלוואה ועל אופן ההחזר.
יתרונות - לכם זה לא עולה יותר ומאפשר לקחת יותר מ60% מערך הנכס (ע"פ השמאי).
חסרונות - למצוא שניים שיסכימו (קיבוצניקים לא יכולים לחתום על ערבות כי אין להם נכסים וכי הקיבוץ לא מאפשר חתימה כזו, כי כבר היו דברים מעולם וחברים שחתמו ונתבקשו לשלם - הקיבוץ נאלץ לכסות את הסכום במלואו...), חשוב להיות שקופים מבחינה כלכלית אל הערבים כדי שחו"ח אם תסתבכו הם ידעו על כך לפני שההוצאה לפועל תדפק על דלתותיהם...
הגדלת ביטוח המשכנתא - לחב' AIG בזמנו היה ביטוח כזה. העלות לחודש היתה לפחות כפולה מזו של הביטוח הרגיל (אני לא זוכרת במדוייק אבל זה היה סכום לא מבוטל!) שמחוייבים בו כל נוטלי המשכנתאות (כלומר תשלמי כמה אלפי שקלים נוספים כל שנה רק כדי לבטח את הבנק במקרה בו תסתבכי עם ההחזר).
בגדול - אנחנו לקחנו משכנתא גדולה מ60% מערך הנכס רק כי היה לנו שמאי $$ שהעריך את הבית בפחות מהסכום שננקב בחוזה מול הקבלן!!! מכיוון שהבנק עימו עבדנו הכיר אותנו אישית (היו לנו חסכונות שניהלתי בבנק במשך כמה שנים) וגם משפחתית, הגענו להגמשת הכללים ואפשרו לנו להחתים רק ערב בודד (אבל מבוסס ומוכר להם היטב).
מצבנו יחסית לתק' נטילת המשכנתא בסדר. לקחנו הימור גדול. היו חודשים שלא ישנו טוב בלילות, היה מצב בו ויתרתי על ניהול החשבונות (שהיו תמיד בידי מיום שנישאנו) לטובת האישלי כי לא יכולתי לשאת את הקו הקטנטן לפני הסכום הגדול... ושוב היתה תמיכה מאוד גדולה של המשפחה כ"רשת בטחון". בלי הרשת הזו לא היינו עוברים את התק' הקשה.
לעומת מכירה חברה שלקחה 100% משכנתא על בית, ארגנה שמאי בקומבינה עם הקבלן שיעריך את הנכס מעל לשוויו האמיתי, החתימה 2 ערבים - וכיום המשכנתא יקרה יותר (משמעותית) מעלות שכירת הדירה... כך שגם אם ימכרו את הנכס עדיין ישארו להם חובות כבדים שהם לא יוכלו לעמוד בהם. המצב הכלכלי %$$#@% עד כדי צמצום בצרכי הילדים (חוגים ביגוד מותאם וכו'). אישית, כואב הלב לראות. עם אחד הערבים הם לא בקשר והוא מעונין לבטל את חתימתו ע"י מציאת ערב אחר ע"י הזוג (ולהם אין מאיפה לגרד מישו אחר...) - בקיצר ממש ממש לא רעיון טוב.
ולגבי ההבדל בין שכירות למשכנתא - זה לא שמשכנתא עדיפה, אבל אם אנו חיים ב"רווחה" כלכלית ואין לנו איזו חרב מונפת מעל לראשינו אין לרוב את המוטיבציה לחסוך את אותו סכום שיועבר להחזר ההלוואה. טבע של רוב בני האדם... ולכן המשכנתא "כאילו" מקדמת אותנו יותר בהבט הכלכלי.
בקיצר - לא הייתי נכנסת לזה בלי רשת בטחון ברורה ומוצהרת. לא מתוך פחד, אלא מתוך הבנה שהחיים הם דינאמיים ושדברים עלולים להשתנות גם לרעה ולא רק להשלים קו אופטימי "מתוכנן".
ולגבי הרחבות קיבוציות - דעתי האישית לא מאוד נלהבת. לא הכל ירוק כשעושים זום-אין. וחוויה קיבוצית היא לא כוס התה שלי (גם לא כוס הקפה). לא יודעת ספציפית על חולדה - אבל כן מכירה כמה קיבוצים ובעיות שעלו בשכונות ה"קהילתיות" שלהם.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
