קרן - ראשית מצטרפת למילינאה - אין סיבה להתיאש! יותר מייאש לראות את המינוס גדל בכל חודש בלי דרך לצאת מזה... לגבי מה אפשר - אני בעד האפשרות של הגדלת החסכון הוראת קבע בבנק. כך את קובעת לעצמך "עובדה בשטח" בדומה למשכנתא... הייתי משלימה את הסכום של שכ"ד לסכום של המשכנתא שתכננת כדי לראות איך את עומדת בזה בזמן ממושך (בכל מקרה אם זה "כבד" מידי תוכלי תמיד להקטין את הסכום!) אם חסכון אני ממליצה **לא לרשום** את הילדים כמוטבים אלא את שני בני הזוג! (לנו יש חסכון "ילדים" שהוא על שמנו כדי שיום אחד הם לא יקבלו ג'ננה ויסעו לגואה לטיול על חשבון שכ"ל העתידי שלהם, נניח... וגם כדי שאם חלילה נצנח לתהום כלכלית נוכל להעזר בכסף הזה לתק' ביניים) לגבי היכולת לגור בשכ"ד, זה ממש לא רע. עשינו את זה 4 שנים. יש לא מעט בעלבתים שמשכירים נכסים לטווח ארוך וזה נוח לשני הצדדים. פשוט למצוא משו שמתאים לכם (לא רק מבחינת דירה אלא גם מבחינת הבעלים שלה...).
ולאמא של אורי - לגבי הצעתך לרכוש נכס בשכונה לא טובה, אני מסתייגת - בשכונות כאלה יש לא מעט מקרים בהם אנשים לא משלמים שכ"ד או משתלטים על הנכס ופינוי הדיירים ידרוש מבעלי הדירה התערבות של עו"ד ופניה לבית משפט (שגם בה יש עלות לא מבוטלת)...
לגבי מצב הפריפריה, הרשי לי לציין כי גם בפריפריה בתים צמודי קרקע אינם זולים! המחיר הכי נמוך ששמעתי עליו היה 1,250,000 (למעט פחות מ100 מ"ר בנוי בסטנדרט לא גבוה, כמחיר התחלתי). המחיר תלוי לא רק בבית אלא בסביבה, בנגישות של המקום ובשירותים במוצעים לתושב. לי אישית, קשה להתפשר על נוחות יום-יומית. רק המחשבה על מערך ההסעות וההסעים היומיים של שנים-שלושה ילדים שלכל אחד מהם יש חוג בודד, כמה חברים בישובים סמוכים ופעם בחודש יש להקפיצו למרפאה (אם בשל מחלה או סתם בדיקת התפתחות שגרתית...) - עושה לי חלושס רציני (ואם תוסיפי לזה נסיעות לחו"ל שמותירות אחד מאיתנו אחראי בלעדי לעייסק תביני עד כמה זה יכול להיות בלתי נסבל...)
|
תוכן התגובה:
|