לבין ילד שבונה את ההערכה העצמית שלו לפי דברים חיצוניים. זה לא אותו דבר. אני מבינה יפה מאד את ליאה, ש"משחקת בבובות". יש לה ילדה יפה,סוף סוף בת, והיא מלבישה אותה יפה, ושמה קוקיות יפות בשערה. יש לקוות, שהילדה מוערכת בשל טיב חכמתה, חינה והליכותיה הנאות. לא בשל מה שאמה הלבישה אותה.
לעומת זאת, אם ליאה היתה באה ואומרת: "מה אעשה? בתי עצובה כי אין לה אותה כמות בגדים כמו לחברותיה בגן", היא היתה מקבלת תשובה שונה! לא קונים בגדים בגלל שאר הבנות. לעומת זאת, גם לא חדלים מלקנות בגדים, רק בגלל שאר הבנות. אני נגד השיקול של "מה יגידו" בהחלטה כיצד לנהוג.
ולגבי מישמיש היפה: אין דבר, תפרגני לאותן אמהות. ויותר קל לפרגן, כשגם לך יש.
|
תוכן התגובה:
|