|
30/1/2011 13:45
|
myalinea
|
מאת:
|
|
למסכימה איתך אבל...
|
כותרת:
|
זו הייתה החלטה של ליאה ושל בעלה ואיך שהם רואים לנכון לגדל את ילדיהם. אז מה עכשיו בגלל שכמה אימהות מהגן של הבת שלהם, לא נראה להן העניין הם ישנו את אורחות חייהם? היא קנתה והיא רצתה והיא החליטה כי ככה נראה לה. מי היא האמא הזו מהגן שתגיד לה איך לגדל ומה לקנות לילדה שלה? באיזו חוצפה? מה, עכשיו היא צריכה לזרוק הכל מהבית כי הייתה ילדה שרצתה הכל אותו דבר בדיוק ויצאה משם בוכה?!?!?! איזה שיעור היא מלמדת את הבת שלה??? אי אפשר על כל גחמה של מי שלא יהיה לנהל את ביתנו ואת חיינו. ולרוית - על מה לוותר? - משהו אישיותי או משהו חיצוני? אין הבדל בעצם בעיני. לי בגדים לא חשובים כלכך ולא מעניינים כלכך (עם יוצאי דופן לפעמים כמובן) וכך גדלים הילדים שלי.מעולם לא לקחתי את הבת שלי לקניות והיא לובשת מה שאני קונה אם היא רוצה ואם לא. כמובן שיש דברים שהיא אוהבת וכאלה שלא אבל זה ממה שאני קונה ולא היא בוחרת בחנות. בנתיים. זה מי שאנחנו. לוותר על זה למען השתייכות לקבוצה מסויימת משמעותו לוותר על מי שאני ועל זה אני לא מוכנה. אולי בגלל שאני "לא משלמת על זה מחיר" אבל זה נראה לי לא לעניין בכלל. ומישהי כתבה כאן שזה לגמרי עניין של האימהות ואני מסכימה לגמרי. אם האמא הפסיכולוגית הנכבדת הייתה משקיעה קצת בלהסביר לבת שלה כל מיני שיעורים חשובים בחיים היא אולי לא הייתה יוצאת כלכך בוכייה מהחדר של מישמיש. שוב אני מדגישה עבורך כי הבעיה היא אצלם - הבת שלי כבר הייתה איןספור פעמים בבתים עם ה מ ו ן צעצועים ולא אמרה לי אףפעם כי היא רוצה גם ככה או משהו בסגנון. ולנו אין הרבה באמת, מתוך עקרון. הדבר היחיד שאי פעם אמרה שהיא רוצה וממש ביקשה היה קורקינט ליומולדת 4 האחרון וקיבלה אחד כמתנת ירושה מבת הדודה והייתה מאושרת לגמרי. כל אחד מחנך את ילדיו כראות עיניו וכך צריך להיות. מיה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|