גם עם תלבושת אחידה אין ממש הגבלה. ברוב בתי הספר (וכך אצלנו) התלבושת מסתכמת בחולצה עם סמל בי"ס. מכנסיים/ חצאית אפשר איזה שרוצים. וביום שישי- תלבושת חפשית. אז נתחיל מזה שאצל בתי וחברותיה ימי שישי אלה הימים לדפוק הופעות, וגם בשאר הימים זה אפשרי. הבנות מגוונות עם כל מיני טייטסים, מגפיים וכו'. בקיץ חצאיות. את סמל ביה"ס אפשר להדפיס על כל חולצה חלקה, לא חייבת להיות הפשוטה ביותר, אז יש כאלה שמדפיסים על חולצות עם כיווצים וכו'.
ובהמשך (אנחנו עוד לא בגיל אבל אני שומעת מאימהות לילדים גדולים יותר, נגיד כיתה ד' והלאה) מתחיל הקטע החמור יותר של מותגים. בעיקר סווטשרטים של בילבונג (נדמה לי 350 ש"ח, ומי שבעניין לא מסתפק באחד). זה דווקא נפוץ אצל בנים לא פחות מבנות.
אצלנו אני לא רואה שזה בא מתחרותיות או שיפוטיות. למשל בתי ועוד כמה חברות הן כן בקטע של להתלבש יפה ביום שישי, בעוד שחלק מהבנות מגיעות במכנסי טרנינג כמו כל יום. כולל החברה הטובה של בתי. מעולם לא שמעתי בקורת מצד הילדות. אני לא מנסה להפחיד, רק למי שחושב שתלבושת אחידה פותרת את העניין סופית... זה לא בדיוק כך. אבל אין ספק שיותר קל ומהר להתלבש בבוקר.
ועוד משהו- אני למדתי בבי"ס פרטי, עם הקפדה יתרה על התלבושת ועל צניעות. ועדיין מי שרצה הצליח לדפוק הופעות ולנקר עיניים גם במגבלות שהיו. אצלנו זה היה רק בתיכון (או שאני הייתי תמימה ולא הייתי מודעת לזה לפני כן), וזה כלל כמובן מותגים של ג'ינסים, נעלי התעמלות וכו', ג'ינס סופר-צמוד וכן הלאה. וכמובן שמגיע הגיל שחלק מהילדים מקבלים מכונית משלהם, ואז בכלל. בעיקר זכור לי מגרש המכוניות הממוצעות של המורים מצד אחד, ומנגד מגרש החניה של המכוניות המפוארות של התלמידים. היום אני מאוד מעריכה את הורי שהצליחו לגדל אותי בסביבה מאוד חומרנית (הכוונה לביה"ס), ועדיין שכל העניין הזה לא יזיז לי.
|
תוכן התגובה:
|