כי כשהוא קיים, יותר קל להתמודד עם התופעות הלא פשוטות. מבינים שהן אינן נובעות מאופי רע, מחוסר חינוך, מעצלות. זה בדיוק כמו (אני אנצל דוגמא חכמה משרשור זה) התיוג של דכאון אחרי לידה. בני הבית יודעים שהאמא לא סתם מתפנקת. התיוג מועיל. ומלבד זאת, מה רע בתיוג? מה רע בכך שפסיכיאטר מוצא אבחנה ומציע טיפול? יש בכך בושה?
מלבד זאת, הסיינטולוגים זרעו והתמימים ממשיכים בדרכם הנלוזה. הסיינטולוגים יודעים היטב להסוות את עצמם במיני שמות שונים, בכך שבישראל אינם קוראים לעצמם כנסיה, בכך שמצניעים עד מעלימים את הסמל, או מסתמכים על כך שלא מכירים את הסמל, כמו שקרה ללימור לבנת, שהכניסה אותם לבתי ספר, כי נתנו מיני חוברות, וניא לא הבינה שהיא מתעסקת עם כת מסוכנת.
הסיינטולוגים רואים בפסיכיאטרים ובתרופות פסיכיאטריות רע. הרי עדיף שיהיו אנשים אומללים ושפלי רוח, שיבואו וימכרו נפשם (ובעיקר כספם!) לסיינטולוגיה. שניתן יהיה להפעיל עליהם שיטות של היפנוזה ושטיפת מח במקום שיטפלו בנזקקים, אנשים שרוצים בטובת החולה והבראתו ורואים בכך ייעוד. יותר טוב שיהיה נער שיחווה כל הזמן כישלון. שיתוייג כאידיוט (זה בסדר...הא?) ע"י הסובבים אותו, שיפלט ממוסדות לימוד, יכשל בשרותו הצבאי, לא ילמד באוניברסיטה. ירגיש חכם ומבין אבל לא מצליח לבטא את כישוריו. אלה הכי שווים! אין כמו אומללים בכדי להפכם לעדר שקל לשלוט בו. לא נזכיר את הסובבים, שלא מוכנים להפרעות, לאימפולסיביות, לתנועות, שיש ללוקים בהפרעה. הם הופכים מוקצים. אוי! אלה מועמדים נפלאים לכת. טרף קל. כסף קל!
ומה עם המסר המזעזע, שרופאים רוצים רק להזיק, הורים נהנים שילדיהם נרקומנים. כן, בטח! ריטלין נותנים רק כי המורים רוצים. ברור! הרי מורים שונאים תלמידים ורק רוצים ברעתם. כמו ההורים. זה, שאחוז גבוה מבין הנרקומנים ויושבי בתי הכלא אובחנו כבעלי הפרעת קשוו"ר לא מטופלת, זה פרט שולי. לא צריך להתבלבל עם עובדות.
לא לתת יד לכת המחורבנת וההרסנית הזו. לאבחן ילדים. לתת להם תרופות, אם צריך. ולוקח בערך שנה, הרבה פעמים אף יותר, להגיע למינון מתאים. כי זה מועיל, וזה עוזר וזה מאפשר לילדים (ולמבוגרים) הללו לתפקד. זה מציל משפחות. זה מציל את החברה.
גליה ראתה ילד זומבי? אני רואה בורות. זה הרבה יותר גרוע. וד"ש לחייזרים.
|
תוכן התגובה:
|