|
6/2/2011 21:51
|
עדי שטרסמן
|
מאת:
|
|
אני פשוט לא אוהבת את המילה תיוג ותכף אסביר מדוע, ולגבי מינון של תרופות
|
כותרת:
|
תיתי, פשוט התיאור של ההליך אצל פסיכיאטר כאילו מה שהוא עושה שם זה "לתייג" מוציא אותי מדעתי. הרי הוא רופא, שמאבחן מצב רפואי/ביולוגי, אז המילה תיוג פשוט לא נכונה. הוא נותן אבחנה וזה באמת מעולה. למילה תיוג יש הקשר שרירותי, פשטני וחד-מימדי. שמחה שאהבת את הדוגמא עם אמהות בדכאון אחרי לידה :-)
לעניין מינון של תרופות - אבא שלי מקבל תרופה מדללת דם והמינון שלה בכלל לא ברור. היה מינון מסויים כמה שנים ובגלל נסיבות מסויימות צריך לשנות לו את המינון. מישהו יודע לאיזה מינון בדיוק? לא. זה מצריך בדיקות דם תקופה ארוכה כדי לדעת אם המינון מתאים לו או לא. אגב, הוא אובחן ע"י רופאים, לא תוייג על ידם והוא שמח מאוד שמשפרים את איכות החיים שלו. בדיוק כמו אצל פסיכיאטר.
אני ממש מתבאסת מזה שהבן שלי לא מצליח לבלוע ריטאלין, עד כדי כך חשוב לי שהוא יממש את עצמו, שלא יחוש תסכול, שירגיש שהוא שולט בעצמו כשהוא רוצה, מה שהיום הוא לא יכול בכלל לעשות. אני באמת אמא משונה. אגב, הבאסה שלו היא גדולה עוד יותר משלי. הוא זה שזקוק לעזרה ועכשיו שאי אפשר לתת לו אותה (מקווה שבאופן זמני) הוא מבואס.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|