|
8/2/2011 10:04
|
סוי
|
מאת:
|
|
רוצה להתייחס אל המסר "תנו לילד להחליט"
|
כותרת:
|
אני רוצה לקוות שברוב רובם של המקרים הילד הוא המחליט, יחד עם הוריו, כמובן. זאת כל זמן שהתרופה ניתנת כשהילד כבר עומד על דעתו. אני חושבת שבמקרים קיצוניים מאד נותנים ריטלין לילד בגיל שעוד לא יכול להחליט (בן 5 נניח). ההחלטה ללכת על טיפול תרופתי (כמו כל טיפול תרופתי אחר) היא החלטה שבאה בעקבות סבל רב וממושך. אף הורה לא קם בוקר אחד כי משעמם לו ומחליט לתת לילד שלו ריטלין. כשביתי שמעה לראשונה (כשהיתה בכיתה ג') שישנה תרופה שיכולה לעזור לה להתרכז היא החלה לשאול אותי מדי יום ביומו מתי כבר נקנה לה את התרופה שסיפרתי לה עליה! זה לקח זמן כי היתה פרוצדורה לעשות (וזה לאחר שאנחנו השתכנענו ללכת על זה). צריך רצון חזק ואורך רוח כי ישנה תקופת הסתגלות שבה מופיעים כאבי בטן וכאבי ראש. לכן גם פחות רלוונטי עניין ה"לנסות בעצמך" כי נדרשת סבלנות לעבור את השבוע - שבועיים הראשונים עד שהגוף מסתגל ותופעות הלוואי מתמעטות (גם אם לא נעלמות). נדרש רצון חזק של הילד, אבל כשהילד מרגיש את השיפור (שמים וארץ!) זה נותן לו את הכח והסבלנות לעבור את תקופת ההסתגלות. ילדים רבים מתחילים לקחת ריטלין בסביבות כיתה ג' - ד' כיוון שזה זמן שבו הדרישות בביה"ס מתחילות להיות כאלה שילד עם הפרעת קשב כבר לא יכול לתפקד בצורה סבירה, ללא טיפול. זה גיל שבו הילד מחליט, אי אפשר להכריח אותו לבלוע משהו שהוא לא רוצה. אצלנו הילדה שותפה מלאה להחלטה בנושא התרופה. היא החליטה בעצמה (בעידודנו) באילו ימים בשבוע היא לוקחת ובאילו לא (בימים הפחות עמוסים היא לא). ברור לי לגמרי שביום שהיא תגיד שהיא לא רוצה את התרופה, באותו יום היא תפסיק. לימורית - לגבי הלב. למיטב ידיעתי, לא נמצאה סכנה ללב לאנשים בריאים. יותר מכך, בעבר היתה הוראה שיש לעשות אקו לב לפני התחלת הטיפול בתרופה (לוודא שהילד בריא), אך הוראה זו בוטלה. ככל הנראה הגיעו למסקנה שהחשדות בדבר הסכנה ללב לא היו מוצדקים. כמובן שבתור אמא אני תמיד רוצה להיות על הצד הבטוח, ואעדיף לבדוק.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|