אני מצטערת, נפלתי קורבן למזימה סיינטולוגית, והנה למדתי שיעור חשוב- בדוק את מקור הלינק לפני שאתה מפרסם אותו. כל כך התלהבתי ממנו שלא בדקתי. לא סובלת סיינטולוגיה. אין לי שום דבר נגד פסיכיאטריה ואני לא רואה בה קנוניה, להיפך, השתמשתי בשירותיה בעצמי, כולל ציפרלקס בתקופות קשות, כולל ריטלין מדי פעם, שכן גם אני וגם זוגי מאובחנים רשמי ADD. ואין לי התנגדות עקרונית לריטלין לילדים, בטח אם זה עוזר. אגב, אנחנו היינו רגע לפני מתן ריטלין לבן שלנו, בחשש מה, כשלמזלי הרב מאוד מצאנו בטעות משהו אחר- סוג של אומגה 3, שבמקרה שלו עשה את העבודה ממש טוב. כך שאני לא חושבת שאפשר להאשים אותי בבורות. בכל מקרה אני שוב מצטערת על ההקשרים של הסרטון, וגם על האופן בו הצגתי את הדברים קודם, כשייתכן והשמעתי טון ביקורתי, ויצא שנהגתי בדיוק כפי שטענתי שלא צריך לנהוג. מעניין למה זה יצא לי ככה אחרי הדיון שהיה- אני בהחלט אחשוב על זה.
עם זאת, אני לגמרי עומדת בדעתי שיש לנו כחברה בעייה רצינית עם תחום האבחונים לילדים וכן, גם עם הריטלין. תיתי, אסנת, סוי- מייצגות אמהות מודעות מאוד עם אצבע על הדופק והבנה של מה שריטלין עושה. לגבי מרבית ההורים אני לא בטוחה- אין ספק שהבעייתיות של ריטלין נובעת מנושא המינונים, שכשאינם מאוזנים יכולים למחוק ילד. איכשהו, כל ילד שמפריע יותר מדי בשיעורים מאובחן היום, מקבל ריטלין, וילדים זומבים אינם דבר בלתי שכיח. זה כואב לי. אני בכלל חושבת שכדאי להורה שנותן ריטלין לקחת בעצמו ולהבין מה זה עושה, ואל תתנפלו עלי. זו דעה של מישהי שהתנסתה לא מעט ב"סמים" למיניהם. אני חושבת שהאמא מהכיתה שדיברתי איתה, שבנה פיצקי בן 7, אם היתה לוקחת בוקר אחד 30 מ"ג ריטלין, היתה מופתעת מאוד מהתחושות של הדבר הזה. ואני חושבת שבמקרה של הורים בלתי מודעים ובלתי קשובים רגשית לילדים שלהם, בעיקר הורים שעברו שנים של התמודדות עם ילד עם היפר אקטיבי וסוף סוף קיבל ריטלין, יכול בקלות לפשל עם זיהוי מינונים שגויים, ואז בהחלט מדובר בנזק משמעותי לילד.
|
תוכן התגובה:
|