אישה יקרה, את צודקת לגמרי. אף אחד לא "יראה" או "רואה" את מאמצייך המטורפים מלבדך והרצון ההכי גדול באהבה, הוא ש"יראו" אותנו, בדיוק כפי שאת רואה את ילדייך. בדיוק כפי שילד קטן כל הזמן צועק: "אמא תראי!!!" ואת עוזבת הכל ורואה איך הוא עושה גיגלגול גמלוני על הריצפה.
רק נשים שדואגות לעצמן "נראות". רק נשים המודעות למגבלות שלהן ואומרות אותן בפה מלא, לוקחות יום חופש או מאמינות למשפט "אני לא יכולה יותר" ופועלות בהתאם..."נראות". עד שאת לא שמה גבול ליכולות שלך, את "סופרוומן" וכולם מאמינים שאת סופרוומן. שזו פשוט את...באמת! ולכן לא צריך להתפעל או להחמיא או להודות.
אני מסכימה עם מי שכתבה לך להתחיל להחמיא למקומות ה"שקופים" של בן זוגך, אך במקביל, תספרי לו שאינך סופרוומן ושאת רק בתחפושת שכזו ושמה שיעזור לך לעטות (כך כותבים את המילה הזו?) את התחפושת מספר פעמים ביום, הוא מחמאה או מילה טובה. שלמעשה, כל מילה שלו, מאד, מאד משמעותית לך ונותנת לך את "הדלק" להמשיך. כשהוא לא מחמיא לך ו/או מוקיר אותך, הוא מונע ממך דלק קיומי, הישרדותי ובלי דלק...גם רולס-רוייס לא נוסע.
|
תוכן התגובה:
|