אפשר להתסכל על זה גם ממבט שונה - אם הילד לא רוצה להיות בקונצרט, קשה לו לשבת והשד יודע מה עוד, לקחת אותו הבייתה יהיה בעצם לגאול אותו (ואת הסביבה) מייסוריו. לא?
לקחתי את הבכורה שלי לבלט בחנוכה. היא בת 5 ויודעת לשבת סה"כ בסדר. נגיד בוגרת. היה לה קצת משעמם (שאלה בשלב מסויים אם לרקדנים לא משעמם לרקוד כל הזמן?!?!?) אבל היא החזיקה מעמד. אחכ חשבתי ביני לבין עצמי שבאמת לאופי המיוחד שלה מתאימה יותר הופעה סטייל מיומנה - משהו קצבי יותר, תוסס. צריך לקחת בחשבון לפעמים שלא כל מה שאנחנו רוצים מתאים לילדים שלנו, וגם שבפעם הראשונה יכול להיות קשה עד שהם לומדים איך צריך להתנהג בסיטואציות האלו ולכן גיל 3.5 עדיין קטן וצעיר מידי לדעתי לסוג הפעילות הזה. ודבר אחרון לסיום: לא לפחד מהילדים שלנו. אני רואה על בעלי שלעיתים הוא מפחד מהם. מהתגובות, מהבכי, מעימותים ואפילו מזה שאולי קיים סיכוי שהם לא יאהבו אותו. באמת. ברגע שמתגברים על זה הדברים נעשים (קצת) יותר קלים.
|
תוכן התגובה:
|