זהו, שאני לא רואה את זה כך, שהענשתי את עצמי.אני לא קורבן. הייתה לי מטרה והיא יותר חשובה בעיני מאם יהיה לי עכשיו שעתיים קצת יותר קשה. מבחינתי לא הייתה שאלה בכלל. אולי בגלל שאנחנו אצל אבא שלי כל שבועיים ולא פעם בשנה. אולי אז באמת הייתי מתייחסת לכך אחרת. מה שאני רוצה להגיד הוא שהציפיות שלי מילד בן 3.5 שונות. מעטים המקומות שאני אקח אותו כשאני יודעת שיהיה לו קשה להתמודד. זה לא עניין של כיף או לא כיף אלא מסוגלות של גיל. ואז כולם סובלים אז מה עשיתי בזה? אני חושבת גם על עצמי. אז בשנים האלו אני ממעיטה במסעדות או בילויים בערב בשעות מאוחרות. בדיוק בשביל זה המציאו בייביסיטר לא? אבל זו השקפה כי אני יודעת שיש רבים שנוהגים אחרת. כל אחד צריך להתאים לעצמו. לאט לאט אנחנו מתרחבים בארסנל הבילויים, למשל היום אנחנו עושים הרבה יותר ממה שעשינו לפני שנה. מתרגלים באיזי.
|
תוכן התגובה:
|