אתמול בערב. שאלתי אותו מה לדעתו מטרת הקופה ודמי הכיס. והוא ישר התגונן התלונן שכל ההורים קונים וכם ההורים מביאים ורק אנחנו.... מסכן ילדות עשוקה ממש:-) הסברתי לו שאני חושבת שכסףף הוא אמצעי ולא מטרה ושחשוב לדעת לחסוך אבל לא פחות חשוב לדעת גם להנות מהכסף כי זו מטרתו. ואם יש משהו חשוב וגדול שהוא חוסך עבורו אנחנו נשמח לתמוך ולעזור אבל אם אין ויש דברים - כמו סרט בלתי מתוכנן או קלפי סופרגול או בילוי אחר שבא לו לעשות עם בני דודים שלו אז הוא צריך להשתמש בכסף שיש לו כי זו מטרתו. שרטטנו יחד מהם הגבולות- מתי זה צריך להיות על חשבונו ומתי על חשבוננו ואמרתי לו שבסה"כ פעילויות משפחתיות משותפות שכולנו יחד קונים מבלים ויוצאים זה על חשבוננו אבל אם יש דברים שהוא רוצה לקנות או לעשות לבדו עם חברים אז בהחלט זו הזדמנות לדעת לקחת אחריות על ההוצאות שלו כמו המקרה של יום שבת- היציאה לסרט עם החבר. הגענו לפשרה שאומרת שיציאה כזו לסרט- הכרטיס על חשבוננו וממתקים ובזבוזים נלווים על חשבונו. אבל אם סתם יירצה ללכת לשחק באולינג עם חברים או במכונות משחק בקניון זה רק על חשבונו. נראה איך יהיה בעתיד. תודה
|
תוכן התגובה:
|