מכאיבות כל כל. שני הבנים שלי בני 7 ו-4 נימולו אחר ללא בדל של מחשבה בנושא והשני אחרי התלבטות לא רצינית , חשבנו לא למול, אמרו לנו שאלה שטויות והילד יסבול ומלנו. זה בערך. חשבתי שאחרי שעדיף לי לעשות ברית ולא לחשוב יותר על זה מאשר כל החיים להתעסק עם הנושא הזה אם לא אמול וכל הזמן אדרש להסברים ולא כך הם פני הדברים מאז אני דווקא מצטערת, הרבה פעמים, בשבוע, בחודש. לא מספרת על זה לאף אחד. מפחדת שהם יגדלו וישאלו ומה אני אגיד ומה אם יכעסו עלינו. והכי כואב שאני יודעת שגם את השלישי בטח אמול שיהיה כמו כולנו בבית.
והכתבות האלה זה כמו מלח על הפצעים.
|
תוכן התגובה:
|