הרי יש שני אחים אחד בלונדיני השני כהה, אחד עם עיניים כחולות והשני עיניים חומות (אצלי זה ככה), אחד גבוה, השני פחות, אחד משתזף בקלות והשני רק נשרף בשמש ועוד ועוד, וזה נראה לנו טבעי ונורמלי וכדרך הטבע, ואם הילד שואל למה אני ככה והוא אחרת אז פשוט אומרים לו שלא כולם אותו דבר וזהו. אז מדוע שוני בקצה הבולבול אמור להיות כל כך משמעותי, אלא אם כן אנחנו מייחסים לשוני הזה משמעות כל כך גדולה. גם כאן אפשר לענות ככה, אם בכלל עולה בדעתו של מי מהילדים לשאול. וכאשר הילד כבר גדול יותר ויודע שהצורה המסוימת של הבולבול נקבעת על ידי ניתוח שנקרא ברית אפשר להסביר שכשהנימול היה קטן חשבנו שזה טוב, בריא או רצוי, אבל בהמשך הבנו שדווקא לא, ולכן לראשון עשינו ולשני לא. מכירה משפחות שמלו את הילד הראשון ולא את שני ואין כל בעיה מיוחדת. כמו שאת הראשונים ילדתי בבית חולים, ואחר כך בבית, כמו שיש לא מעט מקרים שהילד הראשון לא ינק והשני או השלישי ינקו שנתיים. כולנו צריכים לזכור שאנחנו עושים את הטוב ביותר ברגע נתון, לפי הבנתנו, הידע והמשאבים והיכולות שעמדו לרשותנו באותו שלב.
|
תוכן התגובה:
|