אמא, ידידה שלי, שבהריון השלישי אמרה לי ככה:
את הילד הראשון מלנו בלי לחשוב
את הילד השני מלנו בלי לחשוב מספיק
בשלישי כבר אין תירוצים. לא חוזרים על אותה טעות שלוש פעמים.
אני מכירה את הנושא מקרוב. עד גילאים בוגרים ומבוגרים. הבעיות הן מיתוסים. לא קיים בפועל. אם תחשבי על זה, ילדים הרי כל כך שונים זה מזה. במיוחד אם הם באותו המין, זה עוד יותר בולט. זה שינוי קטן מאוד נוסף ביניהם.
ולאמא הראשונה שכתבה - אני כל כך, כל כך מבינה אותך. יש דף ב"באופן טבעי" שבו אמא כותבת שהיא מצטערת שהיא יודעת את כל מה שהיא יודעת (למעשה, אני חושבת שדיברנו על זה שם המון פעמים). כי הרבה יותר קשה לחיות כשיודעים על כל מה שאנחנו עוד יכולות לעשות, וכל מה שיכולנו.
אני חושבת שהתיקון שלך יהיה לדעת שזה הדור האחרון שבו אנשים מלים *באוטומטיות*. מי שמקיים מצוות - יקיים גם את המצווה הזו. מי שמחליט להיות כמו הרוב (זה כבר ממש לא כולם) בכל מחיר, גם במחיר שינוי גופני בגיל רך - יעשה את זה. אבל מי שלא חשב על זה בכלל, כמוך (ולא עשית משהו רע! לא חשבת. אז לא היה מה שיעצור אותך) - אני לא חושבת שזה יחזור על עצמו בדור הבא. יש ויהיו עוד כל כך, כל כך הרבה בנים שגדלים עם "הציוד המלא", שהאופציה הזו כבר תהיה לגמרי אופציה נוספת על השולחן.
התיקון שלך יכול להיות שכאשר ילדייך ידברו איתך על זה, כשהם יגדלו (לוקח להם המון זמן לעלות על זה), את תגידי להם את האמת, אני חושבת. שפעלת כפי שנהוג, ללא מחשבה מיוחדת, והיום את מבינה את המורכבות של זה.
סליחה ומחילה מכל ידידותי הדתיות - מקוה שמה שכתבתי לא פוגע. אין שום כוונה כזו בליבי.
|
תוכן התגובה:
|
