אני חושבת שזו טעות, כשמדובר בנישואי ההורים, או התפרקותם. ואם כבר התערבות, שלעיתים היא בלתי נמנעת בגלל התנהגותם הבלתי אחראית של ההורים- אז לכיוון של פתרון שמכיר במציאות כפי שהיא, כואבת להורים ככל שתהיה. מהנסיון שלי, כל פתרון אחר פוגע בילדים, כי הם נאלצים לקחת צד, וכמה שלא יתאמצו תמיד יידרשו לעשות מניפולציות על המציאות הממשית (ההורים גרושים. לאבא יש בת זוג. יש "להעלים" את בת הזוג כדי לשמור על אמא. זו מניפולציה שמוטלת על הילדים) ותמיד גם יפגעו באחד מן ההורים, ובוודאי שבעצמם. ובכל מקרה, להרגשתי ילדים לא צריכים לקחת אחריות לפתרון בעיותיהם הרגשיות של הוריהם.
|
תוכן התגובה:
|