|
8/9/2012 06:13
|
תמרה
|
מאת:
|
|
ברוח גליה אבל...
|
כותרת:
|
מצד אחד דבריה של גליה מדברים אלי מאד. אבל מבינה גם אותך.
אני חושבת ששילוב של הדברים משמעותו לתת לאמך יד כדי להתחיל להסכים לצאת מהתקיעות.
עם כל הכבוד לפגיעה שלה ולסטירת הלחי שהיא חוותה: אבא שלך הוא לא הגבר היחיד ביקום, סביר שהיו לו גם כמה דברים שהיא לא אהבה בו ולא שהיה כליל השלמות בעיניה, וגם אם כן עדיין ניתן למצוא תעצומות נפש לבחור לנצל את שארית החיים ולותר על המרירות בגלל שאלו החיים שלה!! החיים שלה!! מילים לכאורה בנאליות אבל מדברות על הדבר הכי יקר שיש לה.
להושיט יד אולי זה להציע לה ללכת לטיפול או להתמקדות. פשוט במקרה ראתי את מה שסאלי כתבה פה לפני ואני תמיד אוהבת לקרוא אותה.
ככה לא סתם ״תתנערי״ מאחריות רגשית לאמך אלא תוכלי להיות שותפה אמיתית להתנערות שלה מהתקיעות ושברון הלב שלה. אם זה יצליח זה יוביל לשינוי כללי אצלה.
לגבי הסיטואציה הנוכחית, אולי אפשר לומר לאבא שלך שהוא לא יכול לפתור את הדברים הלא פתורים שלו על הגב שלך של הנכדים שלו ובמקרה של אירוע חגיגי מזדמן. גם לו יש אחריות על איך הוא בחר לנהל את הגירושין והפרידה בשעתו עם האשה שממנה בתכלס יש לו את הנכדים שהוא כל כך משתוקק לבוא עם הבת זוג החדשה ליום הולדת שלהם!
מקווה שעזרתי:)
תמרה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
