אני חושבת כמוך אסנת, אנחנו ההורים יודעים מצוין אם הילד מוכן להכנס לא' או לא.
יש לי שני ילידי אמצע דצמבר. את הבכורה הכנסתי מאוחר - לא היה שום ספק בכל שהיא לא מוכנה עדיין. זה היה מושלם. היה לה טוב בשנה הנוספת בגן (משעמם רק לקראת הסוף) ומצוין וחלק בא'. את הצעיר הכנסתי מוקדם לביה"ס. לא היה שום ספק שהוא מוכן. ואכן היתה לו שנה מצוינת - עם קושי מסוים בהתקשרות עם המורה בחודשיים הראשונים, אח"כ חלק ומצוין, כבר עולה עכשיו לג'. גם חברתית הסתדר מעולה (הלך עם שני חברים טובים בגילו) - ורכש עוד הרבה חברים, וגם לימודית.
הפרמטר שלדעתי לא קובע הוא מה הילד חושב. אולי קצת, אבל לא הרבה. זה כל כך תלוי בסגנון של הילד. הצעיר שלי מאוד עקשן לפעמים. הוא מתנגד לכל הכוח, ממש ממש חזק, לדברים חדשים (הרבה פעמים), והרבה פעמים מיד מתגלה כמה זה נפלא. זה ככה עם חוגים חדשים, וזה היה ככה לגבי גן חדש כאשר עבר גן. התנגד התנגד, בסוף ויתר והתחיל ליהנות מאוד. אז גם עם בי"ס, הוא קלט את השאלה אם הוא עולה או לא, החליט להתנגד לדבר החדש (בי"ס) והתעקש. לי היה ברור ב - 100% שהוא מתאים ועולה, ויתפגר משעמום שנה נוספת בגן וגם אח"כ בתור גדול יותר בכיתה (מה שעם הבכורה בכלל בכלל לא הפריע - הם שונים), והתעקשתי (מזל שגם אני עקשנית) - וכאמור היה מצוין.
אז ילד יכול להתנגד או לפחד פשוט מפני שזה דבר חדש. מכירה גם ילדים קטנים מדי שמאוד רצו בי"ס (אולי קלטו את הרצון של ההורים?) ואח"כ היה מאוד, מאוד קשה והקושי נסחב המון זמן.
אני עם אסנת - את יודעת.
|
תוכן התגובה:
|
