 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 7/10/2002 23:23 | אסנת ש. | מאת: |
| רותי יקרה כל כך | כותרת: | |
|
גם אני, כמו איריס, מהרהרת בדברייך מהבוקר, הרגשתי טלטלה עזה שקראתי אותם. גם אני מעולם לא הרגשתי "אימהית", אף פעם לא הייתי מאלה שמציצות לתוך כל עגלה ומתפעלות מפלא הבריאה. אני חושבת שמעולם לא הייתה לי תמונה ברורה של משפחה עם מספר ילדים כזה או אחר, השתלת האימהות אצלי נעשתה בחופזה משהו, לפני שהספקתי לשים לב מצאתי את עצמי עם שלושה ילדים, לא הספקתי (בתחושתי) להרהר בסוגיה האם נועדתי להיות הורה, זה פשוט קרה… גם היום ממרום ניסיוני עם שלושה ילדים (שאגב, אני לא לגמרי מעכלת את העובדה הזאת…) אני לפעמים תוהה אם מישהו מאיתנו באמת יודע מה הוא עושה? האם נועדנו לפרוץ את המעגלים או פשוט להשתלב ולזרום בהם. בני הבכור לעיתים כל כך מזכיר לי את עצמי בילדותי, שבא לי לצרוח – תשתחרר, אל תהייה כמוני! זה לא טוב. ובדיוק אותן התנהגויות שלו שמציבות לי מראה מול העיניים וכה מזכירות לי את עצמי הן שדוחות אותי, הן שמרחיקות אותו ממני. "תהייה כמו אבא", אני מתחננת בליבי, לא כדאי לך להיות כמוני, ליבך יכאב ונפשך תתייסר, למה לך ילד שלי? ושני הקטנים, הקרובים כל כך בגיל, הצבע בתמונה הראשונה עוד לא יבש וכבר מכחול חדש נמשח בה והצבעים מתערבבים והם כה יפים וצבעוניים, מלאי חיים ויופי ונפשי יוצאת אליהם. בדיוק היום שוחחתי עם אמא שלי עלינו כילדים, על המתחים, ההתפרצויות, על איך היה באמת… זכרונות צפו ועלו, אני זוכרת אמא עצבנית ומתוחה, אמא שמרימה את הקול, אמא שכמעט מרימה יד ובשנייה האחרונה שומטת אותה לצידי גופה והבעת תדהמה על פניה, אני זוכרת את תחושת הגוף המתכווץ המחכה למכה, שלא באה. לעיתים אני קולטת את עצמי בדיוק באותה "פוזה" מול ילדי שלי והמכה לא באה, אבל תחושת התדהמה מעוצמת הרגשות והכעס מותירה אותי מתוסכלת ועצובה כל פעם מחדש. היום אני מבינה את אמא שלי, מבינה מה עבר עליה, מבינה מאיפה בא הזעם והתסכול שלה, מבינה שלמעשה זה לא היה קשור אלינו כלל. איך הכל מתערבב, זכרונות ומציאות, כמו ציור הרחוב של ברט שנשטף עם הגשם (מרי פופינס? זוכרות?). ומילה קטנה לאיריסי, עולמך כה עשיר ומלא, שאינני יכולה לדמיין אותך נשאבת לריק, אשה נפלאה שלי. |
תוכן התגובה: | |
תגובות נוספות
| 6/10/2002 16:22 | בתור מי שילדה 3 פעמים, כל ארבע שנים - - נעהלי |  |
| 6/10/2002 16:33 | מצאתי דיון שאולי יעניין אותך - ורדה | |
| 6/10/2002 17:38 | לכי עם רגשותייך... - מאיה של אופק ומעוף | |
| 6/10/2002 20:18 | האמת - אמא 10 | |
| 6/10/2002 20:21 | ועוד קישור, על רווחים בין הילדים - אמא 10 | |
| 6/10/2002 22:05 | אמא 10 את עושה לי תאבון לעוד ילדים, למרות שאני בהריון :-) (ל"ת) - אלונה | |
| 6/10/2002 22:13 | אלונה, את אלופה - אמא 10 | |
| 7/10/2002 00:45 | דבר הפיה הרעה - רותי קרני הורוביץ | |
| 7/10/2002 00:57 | רותי, אינך בודדה בכך כלל וכלל. (ל"ת) - ענבל ל | |
| 7/10/2002 06:08 | אוי רותי. צימררת אותי כל כך. - יסמין | |
| 7/10/2002 07:39 | אוי יסמין תודה שאמרת את מילותיי... רותי, רותי, תודה שאת את. לפעמים הרי הכל כ"כ דביק שאי אפשר כבר. (ל"ת) - זהר | |
| 7/10/2002 07:58 | רותי, תודה על מילותיך האמיצות (ל"ת) - אורלי_ו | |
| 7/10/2002 08:09 | הו רותי, הפיה הרעה הזאת נמצאת בכל אחת מאיתנו. את פשוט היית אמיצה מספיק כדי להעלות את הדברים על הכתב. תבורכי (ל"ת) - ענת סימון | |
| 7/10/2002 09:05 | אויש רותי... ההודעה שלך נפלה עליי בבוקר רע במיוחד גם ככה. ומר מר לי בפה. (ל"ת) - פולינה | |
| 7/10/2002 09:53 | רותי את באמת מצטיירת כאמיצה - עירית ל | |
| 7/10/2002 11:54 | בתור מישהי שהולכת לעבור הפלה עקב מצוקה נפשית עוד שעתיים -רותי- איזה כיף לדעת שאני לא היחידה שאינה מושלמת (ל"ת) - אנונימית להפעם | |
| 7/10/2002 12:24 | רותי יקרה, מעריצה את האומץ שלך להודות ולשתף אותנו. (ל"ת) - רויטל | |
| 7/10/2002 14:08 | וואו, רותי הממת אותי - ליאת | |
| 7/10/2002 21:15 | הי, רותי, לא אמרו לך שאסור להפחיד נשים בהריון ? - שפירית | |
| 7/10/2002 21:54 | על פי התהום - איריס גוב | |
| 7/10/2002 23:27 | רותי, - כלבובה | |
| 8/10/2002 01:26 | רותי (ואסנת), - Efrat_L | |
| 8/10/2002 08:41 | תודה לכולכן - אמא לאחד | |
| 8/10/2002 09:53 | רותי, פיה יקרה, חשבת פעם שאולי את פשוט צודקת - מירב שרמן | |
| 8/10/2002 11:46 | אוי אוי איזה דיון ! בשביל דיונים כאלו - זהר | |
| 8/10/2002 12:17 | אפרת יקרה, אשמח מאוד לראות אותך פה כמו פעם... (ל"ת) - אסנת ש. | |
| 9/10/2002 01:19 | תודה מעומק הלב על דבריכן (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ | |
| 10/10/2002 00:50 | סליחה על הפלסטר הסתמי, לא יכולתי להתמקד. שמחתי להפחיד - רותי קרני הורוביץ | |
| 10/10/2002 13:47 | באמת תהיתי, את רותי – לקונית? הייתכן? וכרגיל התבדתי - אסנת ש. | |
| 15/10/2002 23:58 | רותי - שלחתי לך מייל (ל"ת) - איריס גוב | |