לא הייתי פה מזמן (מישהי "המקורית"). אבל כרגיל פולינה בתיבול עדי מנגנות ליווי מדוייק לעובר עלי. אז כיף לקרוא שזה נורמלי וקורה אצל כולם. אמנם הבטן חשבה כך בדיוק, אבל תמיד טוב לחזק את הבטן (תרתי).
נסיך החלומות יפה התואר שלי סיגל הלקאה עצמית בסגנון קוזימדו מ"שם הורד" - מכות קטנות עם יד שטוחה על הראש, אפשרי, לגיוון, עם חפץ ביד: קוביה, וכו'. אמנם לא מאוד היסטרי, אבל לא נעים לצפייה. הנחתי את הסביבה כולה לא להתייחס למחווה, כדי לא לקבע אותה, ז"א: לא להגיד לו- למה אתה מכה את עצמך, אין צורך וכו'.. כמובן שכן מתייחסים לבעיה עצמה ופותרים אותה, מסיחים דעת וכו'.
וגם אנחנו הולכים לישון בשעות לא שעות, בלי בכי (אולי שלי.......), עם עליצות ומצב רוח טוב. שנאמר: מקסים מקסים אבל אולי תישן קצת שנוכל להתגעגע?!
יאללה ביי.
|
תוכן התגובה:
|