|
12/12/2002 18:01
|
דנה הותיקה
|
מאת:
|
|
אוי לבושה,אני עזבתי את רותם לשבועיים.....-
|
כותרת:
|
שירלי, סעי!!!!!!1 נכון,יהיה לא קל. גם לך וגם לאיילון. אבל אם את מגישה שאת צריכה את זה,שזו הזדמנות פז,ואולי גם אחרונה לעוד זמן ארוך - סעי! תראי,אני לא אשקר לך. אנחנו עזבנו את רותם לשבועיים. הוא היה עם אנשים שהוא מאוד אוהב ומאוד אוהבים אותו (סבים וסבתות). דווקא במשך השבועיים הוא היה בסדר גמור ולא הראה בכלל סימנים של עצבות או עצבים, רק כשחזרנו קיבל את ההלם ולא עזב אותנו בערך שבוע,ואני מדברת על לא לרדת מהידיים. אבל,הוא היה בסדר. הכי חשוב שהוא היה בסדר כשלא היינו. כשחזרנו הוא היה קצת עצבני ועם הרבה יותר חרדת נטישה,אבל לפחות כבר הייתי איתו והוא כבר מזמן התגבר ושכח. ולנו?? ג-ן ע-ד-ן את מסוגלת לתאר לעצמך שבוע בלי לדאוג לבישולים? בלי לקום בלילה? בלי להחליף טיטולים? שבוע שבו את חוזרת קצת לעצמך, לשירלי שלפני, לשירלי וחייזר כזוג ולא כ"ההורים של אילון". יקירתי, סעי. זה רק יעשה לך טוב. מה שהכי חשוב-מלאי את ימייך בפעילויות כדי שלא יהיה לך כל-כך זמן לחשוב. קחי כמובן תמונות. סעי סעי סעי!!!!!!!!!!!!!!!!!
נ.ב אני לא זוכרת בן כמה אילון,אבל רותם היה בן שנה וחמש כשנסענו.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|