|
13/12/2002 00:46
|
ריש
|
מאת:
|
|
אני אחרי 11 חודש העזתי לצאת עם האיש לסרט...
|
כותרת:
|
לא לת"א חלילה, לאחד הישובים במרחק 15 דק' מההורים שהיו שמרטפים לתפארת. עיקר הבעיה היתה שלי, בהפסקה העדפתי שלא לצאת מהאולם כדי לא להתחיל לסרוק אחר טלפון ציבורי (כן, כן טרם נשברתי, עדיין אין לי סלולרי). כבר תארתי באוזני האיש את המתרחש אי שם בבית הורי, הגוזו עם מקוש (החביב עליו) ביד, ההורים שלי מנומנמים לצידו חוטפים מפעם לפעם הקשות, מותשים אחרי לילה נטל שינה.
התמונה היתה חצי ריאליסטית. באמצע הלילה אכן הגוזו קם והסבים לא עמדו בפיתוי ושחקו איתו (?!) אבל כשחזרנו הוא ישן במיטתו שלו ורגוע.
מהחויה הנ"ל ברור שזה לא סיפור בלתי אפשרי עד טראומתי, ושעיקר הבעיה היא שלנו, הורים. ובעיני לפני שעושים צעד שכרוך בטיסה אל מעבר לים, יותר עדיף לנסוע לצימר בגליל.
אגב, הארי פוטר הכה שנית. הפעם לשם שינוי לא ראיתי אותו ממקומו של הסדרן... :)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|