|
18/2/2003 08:35
|
שרי
|
מאת:
|
|
טיפלה יקרה...ישנו פתגם שאומר..
|
כותרת:
|
שאם היינו יכולים להעמיס את כל צרותינו בצרורות ולבחור מתוך ערימת צרורות את הצרור אותו אנו מוכנים לקבל - היינו בוחרים בסופו שדל דבר בצרור שלנו. קנאה, במיוד אם יש לה שורשים בעבר (את אומרת שהשוו ביניכן - אחד מהפשעים שעליהם אני לא מוכנה לסלוח לאף הורה..ואני די סלחנית..) היא משהו מאוד אנושי. אני באופן אישי חושבת שזה אחד הרגשות הלא פרודוקטיבים והמיותרים - בדיוק מהסיבה שבה התחלתי - כל אחד מקנא במישהו על משהו ובסוף מסתבר שההוא מקנא בו על משהו אחר - ושניהם בכלל טועים.. ראיתי השבוע סרט - מאוד מרגש - שנקרא "קוראים לי סם" שון פן במשחק מדהים מגלם של גבר עם פיגור קל ומאפיינים אוטיסטיים קלים אשר מגדל לבד את בתו עד גיל 7 ואז מישהו נזכר שהוא לא מספיק חכם ולא יכול לתת לה כלום.. הרשויות מעבירות אותה למשפחה אומנת ומתחיל המאבק שלו על הזכות לקבל אותה בחזרה. מישל פייפר (אוי כמה שהאשה הו יפה..) מגלמת את עורכת הדין הביצ'ית שאיכשהוא מתומרנת לייצג אותו ללא תשלום. היא אשה קרריריסטית שגרה בבית מדהים, נוהגת בפורשה מדהימה, יפהפיה ומצליחה. באחת מהסצנות היותר מרגשות בסרט היא מנסה לשכנע את סם להמשיך להלחם (אחרי שהאישיות שלו כמובן משפיעה עליה והיא נהיית אנושית..) והוא אומר לה "מה את מבינה בכלל, אנשים כמוך לא יודעים מה זה להפגע, מה זה לרצות משהו כל כך ולא להצליח אף פעם.." ואז היא מתפרצת ואומרת לו "אנשים כמוני? אני אספר לך משהו על אנשים כמוני.. אנשים כמוני קמים בבוקר ומרגישים בודדים וקטנים ומכוערים.. אנשים כמוני נשואים לבעל שבוגד בהם עם מישהי שיכולה להיות הבת שלו, לאנשים כמוני יש בן ששונא אותי שלא מוכן לדבר איתי, ילד בן שבע שאני צועקת עליו כי הוא לא מוכן להכנס לאוטו.. לאנשים כמוני אין חברים..." בקיצור טיפלה.. הבנת את הכוונה בטח... כמו שכבר כתבו לך לא כל הנוצץ זהב ולא תמיד מה שנראה על פני השטח הוא נכון. אז יש לך עודף משקל אז? אז אם זה מאוד אבל מאוד ובאמת יפריע לך את תעשי משהו בענין. אבל זה לא מה שקובע את איכות וערך חייך. אז היא הספיקה יותר. אז מה? אתן לא בתחרות... מי אומר שזה שיש לה את כל מה יש לה אז זה עושה אותה מאושרת? הניחוש שלי הוא שבגלל המקצוע שלה, הילד בן השנתיים שלה למשל לא רואה הרבה את אמא.. ואולי יש לה המון רגשי אשם בקטע הזה? אולי היא חוזרת הביתה ואומרת - אוי, הילד של טיפלה מקבל כל כך הרבה יותר מהילד שלי... אולי היא אומרת -וואו איך בעלה אוהב אות... איך היא אוהבת אותו.. איך היא שלמה עם עצמה וכו'.. ואולי גם אצל החברה שלך הכל טוב ונפלא וזה לא גורע מהטוב שלך.. זה לא עושה אותך פחות טובה... תאהבי את עצמך ופרגני לעצמך את חוסר הקנאה... זה רגש שלילי ומיותר... אמרי לעצמך כמה את אהובה ומשופעת כל טוב.. ותאמיני בזה...
בהרבה איחולי הצלחה.... שולחת לך אור ואנרגיות חיוביות להתגבר על הקנאה....
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|