אם ענת לא היתה כותבת מה שכתבה, הייתי עושה זאת במקומה ובשמה. כי אני זוכרת כמה הגמילה עשתה לה טוב, ואני רואה שהיא חזרה ולא בגדול - אלא באיך שמתאים לה. את אכן מהאושיות כאן, עם זה יסכימו איתי כולן. הידענות שלך, ההשכלה הרחבה, הדיוק והשלמות, ההשקעה האינסופית - אין להן כאן תחליף, ואכן נתגעגע. אבל אם הגעת למצב כזה של "התמכרות" לנתינה, למתן מענה לאחרות, לאחריות על כל תועה וטועה ותוהה - אז מגיע לך קצת חופש מזה. אין ספק שהחיים הלא-וירטואליים יותר חשובים. ילדייך המקסימים ואישך שטרם היכרתי מגיע להם אמא שיכולה להשקיע בעצמה לפחות כמו באחרים. ואת השקעת כאן באחרים - אוהו כמה שהשקעת! את, טובה, דיאנה ואולי עוד כמה צדיקות שכרגע פרחו מראשי הסנילי - השקעתן כל כך הרבה, ששום תודה לא תספיק כדי לוודע (to acknowledge). משפט חשוב למדתי בלה לצ'ה (גם אם לא תמיד אני מצליחה ליישם אותו עד הסוף): המשפחה קודמת לכל. כלומר, משפחתך ואת וחייך הפרטיים - באים לפני העזרה לכל העולם. היו זמנים, בעיקר לפני ואחרי הלידה, שהרגשתי את הצורך הזה להיצמד חזק לפורום. האנרגיות, שלי ושל האחרות, היו כמו חמצן. הדיונים העשירים והמעמיקים היו כמו פגישות בבית-קפה כשלא ניתן לצאת מהטריינינג והחולצה עם העיגולים בציצים. אבל החיים היו יותר חזקים ובאיזשהו שלב הרגשתי שאי-אפשר להמשיך כך. שלישון ולטייל וללמוד יותר חשוב מלשהות הרבה (וטוב) בפורום. ואז פשוט הכרחתי את עצמי לסדר מחדש את סדר-העדיפויות, בדיוק כמו שאת עושה עכשיו, ועכשיו זה כבר בשליטתי. יש ימים (כמו עכשיו) שדיונים חשובים (כמו זה) מחזיקים אותי בשעות מאוחרות (כמו זו) ליד המחשב, בלי לחשוב פעמיים. אבל יש גם ימים לא מעטים שאין לי דקה להיכנס, ולפעמים זה כמה ימים ברצף, ואז אני יודעת שבטוח פיספסתי מישהי שיכולתי לעזור לה. אין כאן אפשרות לטוטאליות או לפרפקציוניזם. עושים מה שאפשר וזה מה יש. אני סומכת על חברותי מהגרעין הקשה שיפנו את תשומת לבי לשאלה שטוב שאענה עליה, או שיפנו את השואלת אלי, או שהשואלת תפנה אלי ישירות במייל. אני בטוחה שאת תסכימי לסידור כזה כמו כלום. אבל אין ספק שאם את בתקופה רגישה כעת (וממה שכתבת, בעיקר בהסבר למעלה אבל גם מחוץ לדיון הזה, נראה לי שאת אכן בתקופה כזו), אז בהחלט נראה לי סביר שלקחת פסק זמן למחשבה והתארגנות זה הדבר הנכון במקום הנכון.
אז להתראות בתגובתך הנבונה והנכונה הבאה, אוהבת ומעריכה מאד מאד מאד
ענבל
|
תוכן התגובה:
|