|
19/2/2003 15:28
|
Adi
|
מאת:
|
|
ואני חזרתי הנה למרות שלא רציתי וראיתי מה שהתפתח פה
|
כותרת:
|
עדיין פגועה. לא! גילי שרי ולירון יקירותי אם תקדישו שניה לקרוא את ההודעה שלי תבינו שאוריתה לא כתבה דעה שונה מדעתי אך ציטטה קטעים ממנה להביע רעיון ובדרך בעטה בי (האם ניראה לכן שאני לא מכירה אנשים שעשו קריירה מתוך אהבה? מה איתי למשל?) . אולי אני רגישה, יכול להיות ועניתי למישהי במייל שמאז חשפתי פה משהו מנישמתי הרגשתי שהפורום הזה הפך לי לבית חם ותומך ומקום לצמוח בו. אני משקיע כמות אדירה של אנרגיה בהודעות שלי רגילה שהרבה לא אומרים תודה אך לאחרונה גם מקבלת בעיטות (כמו בפעם האחרונה בה מישהי שמחה שלא התחילה מלחמה... נו באמת). אני מאד אוהבת אותכן אך הפורום הזה כבר אינו בית הוא קר קוצני אינטרנטי אם בשם ה"דעה הכל כך מיוחדת" (נאמר שיש כאלו שחושבות ככה) אפשר לפגוע אז בסדר מקומות כאלו לא חסרים .
לא אוריתה גרמה לי לעזוב את הפורום אך אין ספק שהיא היתה הקש ששבר את גב הגמל. כואב לי מאד לעזוב מקום כל כך אהוב. אך יחד עם זה הדיון שהתפתח פה הבהיר לי באופן חד משמעי שנכון לעכשיו זה הוא הצעד הנכון. אני כותבת את ההודעה הזו עם דמעות, אני עדיין אוהבת אותכן אבל הפורום הזה כבר לא נכון לי.
מאחלת לכן כל טוב והרבה אושר
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|