קודם כל בשעת רגיעה את יכולה לשאול אותו איך הוא רואה את הדברים ומה לדעתו מטרת הקופה. אני חושבת שחיסכון זה לא תכונה כלכך רעה, להיפך. עדיין אני חושבת שמבחינתך את יכולה לאותת לו שהקופה מיועדת לאקסטרות. אולי הפיתרון מבחינתך יהיה לא מייד לומר לו "תקנה מהכסף שלך" אלא פשוט לסרב לקנות את מה שלא תיכננת, בלי להזכיר את עניין הקופה. עד שהוא יבין שהכסף שלו נותן לו את חופש הבחירה. למשל הבנות שלי מוכנות לבזבז את כל הונן על בובות וובקינז וכל מיני "מתנות" וירטואליות במשחקי אינטרנט. אני הבהרתי להן שאת הדברים האלה אני לא מוכנה לממן (וגם הסברתי למה). אם הן ממשיכות לנג'ס אני אומר להן שיקנו מהכסף שלהן. או, למשל אם יש איזה יריד שמוכרים בו כל מיני שטויות, אני יכולה להחליט מראש שאני קונה צעצוע אחד לכל אחת מהן, או להחליט שאני לא קונה להן בכלל, ולהזכיר להן את קיומה של הקופה. אז שיקחו את הכסף איתן ויהיה להן חופש בחירה. אם הילד שלך מהסוג שאף פעם לא מבקש שום דבר שאת לא ששה לקנות לו, או שאת ששה תמיד לקנות לו כל דבר, אז לדעתי שישאר עם החיסכון. יבוא יום והוא יזדקק לו, ואני חושבת (בניגוד אלייך, אני מבינה) שחיסכון זה נהדר.
|
תוכן התגובה:
|