לא!!!
מה פתאום!
אני חושבת שאת המשפטים שכתבת בהודעה האחרונה אני לא אקבל מאף אדם, אלא אם זה מישהו שיש לו עוד דקותיים לחיות!
אני לא יודעת מה זה אצלך לשנות את העולם, ומהם החלומות הגרנדיוזים, אבל מה בדיוק הסתיים כאן שאת חותמת ויתור?
יש הרבה הרבה במה שאיריס אמרה, אבל לפעמים הדרך לחיפוש הפנימי נעזרת הרבה בשבילי החיים.
את לא שלמה עם השביל שלך - מצאי נקודת נוף שקוסמת לך, שימי אותה לאופק שלך, והתחילי ללכת לשם! בשום אופן לא "להסתפק" במה שיש כי עכשיו כבר מאוחר.
תיתי! זו פעם ראשונה שאני ממש לא מסכימה איתך.
תראי יקרה, גם אני אבודה אולי יותר ממך אפילו - כי לי אין שום מקצוע שבו אני בכלל מסכימה לעבוד (ויש לי שני "מקצועות" בכיס). אני יושבת בבית, וזה מה שאני רוצה לעשות בזמן הקרוב, אבל מרגישה איך אני מתבשלת לאט לאט לכיוון הלמידה הבאה.
אני לא מסכימה (ומקווה מאוד שלעולם אסכים עם עצמי על זה), לפתח איזושהי קריירה שלא מספקת אותי אש. ואם אני צריכה 18 קריירות בשביל שהראש, הבטן והלב יהיו מסופקים - אז 18 זה יהיה, ואם אני צריכה שילוב של פנים וחוץ - אני אחפש אותו. בקטנות. ולא אפסיק לחפש אותי.
כשהייתי בתיכון קראתי רומן רומנטי בשביל תרגול אנגלית, שסיפר על איזו אמא לשלושה שכל חייה היו סביבם, עד שיום אחד נמאס לה והיא החליטה להמשיך מאיפה שהיא הפסיקה (נכנסה להריון בתחילת הלמודים). עזבה הכל (כי רק ככה היה אפשר) והלכה (זו ההתחלה, אל תדאגו, הסוף היה טוב..(:). הרומן הזה זיעזע אותי (לא יאומן!), ואמרתי שאסור להגיע למצב שאוותר עלי ככה. ללכת לאיבוד - בסדר, אפילו לתקופות, אבל כל הזמן צריך לשמור, לשים איזשהו משהו באופק - וללכת לכיוונו.
במקומך הייתי הולכת לאיזה מכוון מקצועי, שיתן לך רעיונות (יש דרך כפות הרגליים, יש דרך גרפולוגיה ומבחני אישיות.. יש כל מיני). לוקחת את הטיפ של ענת, ועושה את השינוי הדרגתי, טעימות, תוך כדי השארת חצי משרה או משהו בשביל הפרנסה.
לא מסכימה לרגע עם המשפט "עשירה את כבר לא תהי" כי זה גם לא משהו שאפשר לדעת. מצד שני לא יודעת עד כמה ואם בכלל זה בכלל חשוב. אולי זה סתם חלום ילדות שהוא בעצם כבר לא רלוונטי לך. אולי בגלל שהחלומות על איך תהי שתהי גדולה שלך לא מעודכנים אלא משהו שאת "סוחבת" מזמנים ישנים זה מה שמונע ממך לראות מה את באמת רוצה. או לפחות מה הכיוון. או רמז.
אני אומרת - לא להשלים לשניה! זה לא אומר שאת לא מעריכה את מה שיש לך, זה אומר שאת מעריכה את עצמך. נותנת כבוד לך בתור אישה, אדם ואפילו אמא. לרצונות, לשאיפות, לצרכים.
ת-ע-ש-י !!! תטפלי. אל תוותרי!!!!
ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|
