אני מודה, שההשוואות שנתת (סרטן השד, כריתת אוזניים בגלל דלקת...) קצת גרמו לי להרגיש לא נוח. ברור לי שגם את הבן הבא נימול, מאותם טעמים שאת מדברת עליהם. בנוסף להם, יש חלק לא מבוטל במשפחה הקורבה שלי שהוא דתי, ואני לא יכולה להתעלם מהם. לפעמים אני מרגישה שדווקא לקרוא על זה יותר, ולהבין כמה זה נורא וכואב וקיים הסיכוי שזה אפילו מזיק, רק עושה רע. נכון שזה חשוב לדעת, וזה חשוב להיות מודעים למה יכול להיות, אבל אם ברור לי שבכל מקרה נאלץ לימול, אז האם זה בכלל שווה את ה"סבל" של לקרוא את כל זה? אני רוצה לדעת, ואני מרגישה שאני עושה עוול, אבל כאילו אין לי ברירה. אז למה לבכות עוד יותר? בברית של הראשון אמרתי שאני מוכנה שיחתכו אותי ביד, במקום הברית שלו. למה בעולם נאור כמו שלנו, אי אפשר למצוא תחליף למעשה כזה?
|
תוכן התגובה:
|