החזרת אותי אחורה לתקופת ההתלבטות הנוראה שבה התנדנדנו בין ההחלטה לעשות או לא לעשות ברית, ואם כן, איך... תקופה נוראית, שבה קראתי לדעתי כל מה שקיים בנושא... והמסקנה שלי, לאחר שעשינו לרועי ברית באמצעות כירורג בחדר ניתוח (בחברת "מילה טובה") - שאם יהיה עוד בן (אישי היקר בכלל לא בטוח שיהיה עוד ילד/ה - יעבור לו...) - נעשה לו ברית באמצעות כירורג, רק שהפעם נקפיד שמשחת האמלה תהיה עליו לפחות חצי שעה (ומי יודע, אולי עד שנצטרך יפותחו שיטות חדשות ולא מכאיבות בכלל). נראה לי שב"מילה טובה" הם מזדרזים לעשות את הבריתות (חוסכים על זמן חדר הניתוח) ולכן לא מקפידים שהמשחה תהיה מספיק זמן. אם את בוחרת באופציה הזו - תתעקשי על כך. בכל אופן, זה מעשה נוראי בעיני, רועי צרח (לדעתי אז הוא גילה את האופציה הזו לראשונה...) בכל תחילת הניתוח/ההרדמה. ואכן זה מס' זריקות - לא הצלחתי לספור כמה... אני זוכרת שיצאתי מחדר הניתוח והצטערתי מאוד על השתייכותי לעם היהודי ועל כך שלא היה לי את האומץ לקחת אחריות ולא לעשות ברית. אבל (לא שווה ערך בעיני), רופאת הילדים של רועי מאוד התלהבה מהתוצאות - הפרוצדורה בניתוח אמנם יותר ארוכה, אך תופרים את המקום וכנראה שהתוצאות של זה ניכרות לעין... בקיצור - רק בנות.... שתעבור לך תקופת ההתלבטות מהר ומה שלא יהיה שהכל יעבור בשלום. טלי
|
תוכן התגובה:
|