יוזמה ברוכה וחשובה, דרורית! כל הכבוד! רק כדי להתחיל להבהיר את המושג "התקשרות" אני מביאה בפניכן תמצית של תמצית מתוך הספר של סרוף, קופר ודהארט "התפתחות הילד טבעה ומהלכה" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. תיאורית ההתקשרות של בולבי עוסקת באיכות ההתקשרות שבין התינוק למטפל העיקרי. מרי איינסוורת, פסיכולוגית מאוניברסיטת וירג'יניה, הייתה חלוצה בחקר ההבדלים האיכותיים בין התקשרויות. היא זיהתה דפוס התקשרות שכינתה "בטוח" וכמה דפוסים אחרים שכינתה "חרדים". התקשרות בטוחה מוגדרת כסוג של יחסים בין תינוק לבין מטפלו העיקרי, שבהם התינוק יכול לסמוך על זמינותו הרגשית והפיסית של המטפל ועל תגובתו הרגשית של המטפל לצרכיו, ולכן הוא יכול להשתמש במטפל כבסיס בטוח לחקירותיו. התקשרות חרדה מוגדרת כסוג של יחסים בין התינוק למטפל העיקרי, שבהם התינוק אינו יכול לסמוך על הזמינות הרגשית והפיסית של המטפל ולכן אינו יכול להשתמש במטפל כבסיס בטוח לחקירותיו. קיימים כמה תתי סוגים של התקשרות חרדה, וקיימות התפתחויות רבות בתחום המחקר בנושא זה. מה שחשוב לדעת הוא שדפוס ההתקשרות של התינוק בסביבות גיל שנה מהווה את הבסיס להתפתחות הרגשית – חברתית של התינוק, הוא שיעצב את הציפיות שלו מן העולם החברתי, את האופן שבו יקשור קשרים בהמשך חייו, האופן שבו הוא חווה ויחווה את העולם, את המוטיבציה שלו ללמידה וחקירה ועוד.
צר לי לשמוע שמאז הכנס הראשון בו שמעתי את פרופ' שגיא לפני כמה שנים ועד היום - המצב לא השתנה. ואולי אף החמיר? אני מסכימה איתך, דרורית, לגבי כוחם של ההורים ויכולתם להשפיע, אלא שדרושה עדיין הרבה, הרבה הכוונה.
תמי אלון
|
תוכן התגובה:
|